אין לך (כמעט) אדם שאינו מחפש סגולות שונות לפרנסה או לעשירות. והנה, הרי לפנינו סגולה נפלאה שנתנו לנו חכמינו ז"ל (שבת קיט.) "עשר תעשר בשביל שתתעשר" – היינו המפריש מעשר מכספו, סגולה היא לעשירות.

ואין זו סתם מליצה בעלמא, וכמו שמעיד הערוך השולחן בהל' צדקה (סי' רמז סעיף ו) וזה לשונו: "יש מי שאומר דרק אמעשר תבואה קאי (ענין מעשרות בשביל להתעשר) כדכתיב (דברים יד, כב) עשר תעשר בשביל שתתעשר, וגם זהו דווקא אם נותן בשביל עשירות דווקא. ולענ"ד אין שום סברא לחלק בכל אלו, וגם החוש מעיד מכמה עשירים, שכל מה שנותנים יותר מתעשרים יותר. והגם שיש שעשירותם נאבדו, זהו מהנסתרות לד' אלוקינו ובוודאי טובתם היא, ועל פי הרוב אינו כן. ועוד, שהצדקה דוחה את הגזירות הקשות".

ואומרים בשם הרה"ק האמרי אמת זצ"ל, דמשום הכי כופין על הצדקה מטעם מדת סדום, כלומר דמי שאינו רוצה לעשות צדקה הוא מידת סדום – דהא לא יחסר לו כלום אם יתן צדקה, דאדרבא יתעשר.

טעם נפלא מדוע הוי סגולה לעשירות, כתב הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין (קומץ המנחה ח"ב אות י), דמה שאמרו "עשר תעשר בשביל שתתעשר", דכאשר מנצח תאות העושר על ידי מעשר וחלוקה לעניים, שאינו חפץ כלל בעושר, על ידי זה יוכל להשיג עושר, על דרך כל הבורח מן הגדולה – הגדולה בורחת [רודפת] אחריו.

מליצה נאה מצינו בספרים (שפתי צדיקים), על מאמרם ז"ל הנ"ל 'עשר תעשר בשביל שתתעשר'. הנה ההבדל בין 'עשר' שפירושו מעשר, ובין 'עשר' שפירושו עשירות, הוא רק בנקודה העליונה של השי"ן, זה בשי"ן ימנית וזה בשי"ן שמאלית. ונתנו בזה סימן מהכתוב (בראשית יג, ט) שאמר אברהם אבינו ללוט: "אם השמאל ואימנה", אם אתה תקבע את הנקודה על 'עשר' בצד שמאל, היינו שתיתן מעשרות, אז אני אשים את הנקודה בצד ימין – אשפיע עליך עשירות ורווחה. אתה תהיה הבעל הבית ואני, כביכול הכהן. אבל "ואם הימין", שתדאג רק לעושר, "ואשמאילה" – אעמיס עליך עול של מיסים וארנונות. וזה ג"כ הכוונה "הרוצה להעשיר יצפין" – ישים את הנקודה בצד שמאל, יתן מעשר וצדקה, כי צפון הוא בצד שמאל.

(מתוק לחכי פר' ויצא)