פוטותרפיה – אמור לי מה אתה מצלם ואומר לך מי אתה!

אנשים פועלים בחיי היום יום מתוך העדפות, שתלויות בתחומי עניין רבים ומגוונים בחייהם, מתוך מערכת אמונות ואידאלים נרחבים וכמובן מתוך אינטרסים אישיים. אנשים מאמצים לעצמם עם הזמן דפוסי התנהגות המושתתים על תכונות מולדות וחינוך ביתי וסביבתי.

כיום, כאשר תחום הצילום נגיש ורחב, אנשים בוחרים לתעד ולהחצין את עצמם בדרכים יצירתיות.

סוגי התצלומים מספרים לנו אודות האדם ואישיותו: יש המעדיפים צילומי נוף וטבע, יש המעדיפים צילומי אומנות על כל גווניה, יש המעדיפים צילומי משפחה, יש המעדיפים צילומים אישיים או "סלפי", יש המעדיפים צילומי שקיעה ועוד…

כמו כן, יש המעדיפים להצטלם יותר מאשר לצלם (וישנם ההפך). נושא זה קשור באופן בולט לדימוי עצמי, נושא שארחיב בהמשך.

כחלק מתפקיד התרפיסט בצילום הוא נדרש לנסות לזהות את אופי הצילום, מה שיספר וישקף אודות אישיות המטופל. כך יוכלו יחד לאתר את הקשיים החבויים בלא מודע ומתוך כך להגיע לאיזון רגשי תוך עידוד לצמיחה ומימוש עצמי.

למשל, תצלומי נוף באופן כללי מעידים אודות אדם שמחובר לטבע ולבריאה, מחובר לאדמה ואוהב חיי מרחב, שלווה ושקט. צילומי נוף הינם רבים ויכולים להתבטא בכל מיני אופני כגון: צילומי עצים, פרחים, חוף ים, אגמים ונחלים, מדשאות ועוד.

לעיתים תצלומים מסוג זה ישקפו אובייקטים אשר יעידו אודות צורך עז בשקט ושלווה, תחושת דכדוך ועצבות. הכל תלוי בתוצאה שמשתקפת בתמונה.

דוגמא נוספת, תמונות שחור לבן. תמונת כזו, עשויה להיות אומנותית מאוד ולעיתים בעלת עוצמה חזקה אפילו יותר מאשר תמונה צבעונית, כך שניתן לומר על אנשים המעדיפים תמונות שחור לבן שהינם עמוקים בחשיבתם וכי יש להם יכולת להבחין בפרטים הקטנים. אולם יחד עם זאת, התוצאה יכוה לשקף טפלות וחוסר חיים. הכל תלוי בתוצאה הסופית של הצילום שתלויה באובייקטים המצולמים, במיקום שלהם ובמסר שמעבירה התמונה.

 

בברכה,

 אורית גמליאל 

מאבחנת ותרפיסטית רב תחומית ומרצה בקמפוס החרדי תילתן בת"א.