
צילום- אורית גמליאל ©
פוטותרפיה – טיפול באמצעות צילומים ותמונות
פוטותרפיה הוא תחום יחסית חדש שתופס תאוצה רבה בשטח הטיפול הרגשי, זאת מהסיבה שצילומים תופסים חלק משמעותי ורחב בחיינו.
בניגוד לשנים קודמות, המצלמה היא כלי נגיש לרוב בני האדם והיא זמינה באופן כזה המאפשר צילומים מיידים ואף יותר מכך – צפייה מיידית באותן תמונות.
בנוסף, הוצאה כספית על תמונות אינה כמו פעם. ניתן היום לצלם תמונות רבות ולצפות בהן מבלי לשלם. ניתן להכפיל אותן ולהעביר אחד לשני מבלי לחשוש שהתמונה תיעלם. דבר זה, מאפשר התייחסות אחרת לצילומים והאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות.
עיתון SUN שאל פעם את קוראיו: "מה היה הדבר הראשון שהייתם לוקחים איתכם אם הייתם שומעים את פעמון השריפה?"
ענתה אישה אחת: "לאחר שבני משפחתי יהיו מוגנים, הייתי לוקחת את התמונות שלי. אני יכולה לקנות מחדש חפצים ורהיטים, אבל לא את הזיכרונות של כל החיים!"
דוגמא זו מוכיחה כי לתמונות יש ערך רב מעבר להיותן "רק" תמונות, אלא יש להן משמעות פסיכולוגית ורגשית.
בתהליך טיפולי של פוטותרפיה יש שימת דגש על שיחה בין המטפל למטופל. בנוסף, ישנן תמונות שעליהם המטופל יכול לדבר בקלות ובלי כל חשש כאשר בעצם מה שאומר שהוא מדבר על הרובד הגלוי. אולם כאשר המטפל מפנה אותו אל הרובד החבוי, שם הוא יכול לחוש תחושה שונה ואולי אף יופתע, הוא יצטרך לנסות לדלות מידע מהלא מודע. חלק מתפקיד המטפל הוא לדרבן את המטופל לשוחח על התכנים החבויים. לעיתים מתוך כך, מתגלה פרשנות אחרת לתמונה הנוכחית.
בפוטותרפיה ישנו שימוש בצילומים שמצלם המטופל או שבהן הוא מופיע והן צולמו ע"י אחרים. אולם יחד עם זאת ניתן לחשוף בפני המטופל תמונות אשר צולמו ע"י צלמים זרים והן ישמשו ככלי השלכתי אל עולמו הפנימי.
המטרה העיקרית היא לשחרר מחסומים והגנות ולנסות להתרומם ולצמוח מחדש.
בברכה,
אורית גמליאל
מאבחנת ותרפיסטית רב תחומית ומרצה בקמפוס החרדי תילתן בת"א.
מתעניינת בלימודי תרפיה ע"י צילום
היום גננת וצלמת ילדים ותינוקות
אוהבת את המצלמה- היא כמעט חלק ממני ואת האומנות