פרשת וארא

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

"וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"

'שמותיו של הקב"ה – סוד קיום העולם' [מלבי"ם על "וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה]

שם הוויה – כתב המורה

"כל שמותיו יתעלה המצויים בספרים כולם נגזרים מן הפעולות, וזה מה שאין בו נעלם, זולתי שם אחד והוא יוד הא ואו הא, שהוא שם מיוחד לו יתעלה, ולפיכך נקרא שם מפורש, עניינו שהוא מורה על עצמו יתעלה הוראה ברורה שאין בה שתוף. אבל שאר שמותיו הקדושים מורים בשיתוף, מפני שהם נגזרים מפעולות ימצא לנו כמותם כמו שביארנו… אבל שאר השמות, הם כולם מורים על תארים, לא על עצמות בלבד, אלא על בעל תארים, מפני שהם נגזרים… וכיון שרבו שמות הללו הנגזרים מן הפעולות לו יתעלה, נדמה למקצת בני אדם שיש לו מספר תארים כמספר הפעולות אשר נגזרו מהם, ולפיכך הבטיח שתהיה לבני אדם השגה שתסלק מהם טעות זו ואמר, "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", כלומר: שכשם שהוא אחד כך יקרא אז בשם אחד בלבד, והוא המורה על העצמות בלבד לא שיהא נגזר". עכ"ל [מו"נ א סא].

"ביום ההוא"… מדגיש הנביא זכריה [יד ט] ופירשו לנו חז"ל בגמ' פסחים שאותו היום ההוא, הוא לעתיד לבוא כלומר העולם הבא שהוא יום שכולו טוב יום שכולו ארוך. אלא שנשאלה שם השאלה, וכי כאן בעולם הזה אין שמו של הקב"ה אחד? וניתנה התשובה מפי האמורא רב נחמן בר יצחק שאמר לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י. שם ה' בא כאן לא כתואר גרידא אלא כמהות.

כשמשה היה בגלות בברחו מחרב פרעה, נגלה עליו ה' בסנה באמצעות מלאך מפני שהיה עדיין בשלבי הנבואה הראשונים והכיר את בוראו דרך תאריו. אך משנגלה עליו בשמו המורה על אחדותו, התגבר משה ברוחו והופיע כמושיען של ישראל. אומנם שמות רבים יש לה' יתברך, אך אלה אינם מבטאים את מהותו במובן האחדותי, אלא הם מורים על עצם פעולותיו בעולם, ואף ששמותיו הנוספים על תאריו הם סוד קיום העולם, אין בהם כדי לבטא את אחדותו במהות. אלא רק שמו המיוחד לו יבוא ויעיד על עצם אחדותו ולא כשאר האחדים. וידיעת דבר זה הוא סוד קיום הנפש שבאדם לעתיד לבוא לאחר מאה ועשרים שנותיו. וכמו שהגאולה באה באמצעות אדם שלם, כך האדם השואף לאותה השלמות יגאל את נפשו מן התארים המיוחסים לה' יתברך ויזכה להגות אותו ללא שיתוף ככתבו וכלשונו לעתיד לבוא לעולם שכולו טוב. המשמעות של אחרית הימים בידיעת שם השם ככתבו וכלשונו, אינה רק חזרה לגן עדן, אלא, צעדה לקראת מלכות שמים.