פרשת כי תשא

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

"מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" [שיר השירים ו י]

"עניין אמרו 'מי זאת עולה' כמו שאמרנו לא מורדים ולא נשמעים, כמו שאמר 'יפה כלבנה' שאורה פחות מאור השמש, כך הייתה האומה מעוטת המשמעת ואח"כ הוסיפה משמעת, 'ברה כחמה'. [פירוש המיוחס לרס"ג].

אור הלבנה הוא מכוח אור החמה המגיע אליה, אך רק צד האחד של הלבנה מואר בעוד שהצד השני הינו אפל ובלתי מואר.  כך היא כנסת ישראל בדומה ללבנה שאליה היא נמשלה, אותו צד המואר והמאיר כדוגמת הנביאים והחכמים שהיו וישנם עד עצם היום הזה שהאירו ועדיין מאירים לאומה בזמן האפלה בזמן גלותם מעל אדמתם, כשעל גבם נישא הצד האפל של הלבנה הלא הם אלו שעדיים לא זרחה עליהם השמש.

"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" [ישעיה ל כו].

הלבנה תהיה ברה כחמה, מה החמה מאירה מכל עבריה, אף הלבנה תאיר מכל עבריה, כלומר אותו צד שהיה אפל בלבנה, יאיר כעת כמו החמה מפני שאור החמה יגדל פי שבעה כאור שבעת ימי בראשית.

אור ה' (הנמשל לאור החמה) יתעצם עוד יותר, ויגלה גילויים חדשים שהיו גנוזים מאז שבעת ימי בראשית. [רמ"מ מליובאביטש, לקוטי שיחות חלק ט' פרשת ואתחנן ג'].

החמה – הגבריות , הלבנה – הנשיות

כמו שהלבנה מוארת מכוח החמה, כך האישה מוארת מכוח האיש. אך כשתרבה הדעה בעולם כמים לים מכסים, הארת הלבנה [האישה] תהיה מכוח עצמה, שכן "אור הלבנה כאור החמה" יהיה בכך שהכוח הנשי לעתיד לבוא יטול חלק גדול בכל מה שקשור לתהליך הגאולה, והאישה מתחזקת והנשיות מתעצמת, מפני שהן היו שותפות פעילות בבניית המשכן, ולא רק בטווייה ואריגת היריעות בלבד היו שותפות, אלא גם בנתינת הזהב שהיה עליהן ועל בנותיהן נתנו בחפץ לב ובשמחה גדולה.  ומאידך, כשנדרשו לתת את זהבם לעשיית עגל הזהב, נתקלו הגברים בהתנגדות נחרצת מצד הנשים ולא נתנו יד לעשיית העגל.

השבר ומחץ המכות הבאים על בני עמינו לאורך כל תקופת החורבן והגלות יסודם הוא בעגל הזהב!

הקריירה…העצמת החומר מעל פני הרוח…קעקוע אושיות הקדושה והמוסר לטובת הצרכים הגשמיים…השתלטות ברוטאלית של החול על הקודש… חמדנות ובהלה לזהב ולכסף… חילוניות מתגברת ומסתעפת לתוהו ובוהו…ועוד כהנה וכהנה רעות חולות הפוקדות את בני עמינו חדשים לבקרים, כולם ללא יוצא מן הכלל יסודם בחטא העגל הנמשך מאז ועד לימינו אנו.

האישה בישראל, המין החלש – האומנם?

מי שכיבה אורו של עולם יבוא וידליק אורו של עולם, האישה שבגינה כבה אורו של עולם תבוא כעת ותעצים באישיותה ונשיותה, ותדליק אורו של עולם בזכות תרומתה להקמת המשכן ובזכות התנגדותה לעשיית העגל.

על פי המדרש, אומנם גזר הקב"ה על הלבנה שתמעט את עצמה לנוכח אור החמה, אך ביום פקודה וישועה יגדל אור החמה שבעתיים בזכות התעצמותה של הלבנה והתגברותה על הצד האפל שבה, בכך שהיא תהיה הגורם הדומיננטי למיגור מוחלט לכל אותן רעות חולות הנמשכות ישירות מחטא עגל הזהב. תרומתה של האישה להקמת המשכן עושה אותה כצלע למשכן כשם שהיא צלעו של האדם, ומותקנת לו כבנין עדי עד להשכנת השכינה בנפשו, כדי להאיר לעתיד לבוא גם את הצד האפל שבו באור ה' אורו של עולם  אמן.