
מאמר "לך לך" התשפ"א
מאת: מנחם ב"ר רחמים צדוק
האמונה כערך עליון
כשם שלגן פורח בונים גדר, כך לאמונה בונים גדר. אין להניחה פרוצה ומשולחת לבל תהיה למרמס רגליים שאינם רצויות לאותה גינה, מפני שאמונה היא צורך מצרכי החיים ותועלת היא לבני האדם. הרבה אמונות ודעות יש בעולם מאז נברא העולם ועד עצם היום הזה, ולא נשאה ליבם של האבות אלא באמונת אומן באל אחד יחיד ומיוחד דיין אמת ושופט עולמו בצדק, בעל רצון, יכולת, ובעל חפץ, ומחדש העולם יש אחר ההעדר המוחלט. גדרים לאמונה זו, חוקי האלוהים! חוק הוא בעולם להאמין בתורת משה רבנו ע"ה. חוק הוא בעולם לשאוף לידיעת האל ופעולותיו בעולם כדי שאמונת המאמין תהיה יציבה ובלתי מעורערת. חוק הוא בעולם ליישם הלכה למעשה את רצון האל, ולשעבד את כל כוחות הנפש אך ורק לדבר אחד לערך העליון ביותר והוא, עבודת האל! הוי אומר, קיום תורה ומצוות.
החוק האלוהי בא כדי להדריך את האדם אל השלמות האנושית והוא רואה בכך את הערך העליון ביותר למען האדם המאמין, והמושג 'אמונה' הופך להיות לא רק עניין אמפירי כפי שאנו לומדים מהאירועים הכתובים בספר התורה, אלא גם ובעיקר הוא הופך להיות עניין מודע ברציונל האנושי, בכך שהחוק האלוהי הוכיח את עצמו הן במישור הפילוסופי והן במישור המדעי, ויש וניתן לראות את כל מה שמתרחש בטבע ומה שמעל הטבע באופן קוגניטיבי, המעיד על רצון מבעל הרצון, ויכולת מבעל היכולת, וחפץ מבעל החפץ, לא על דרך המקרה ולא על דרך הסיבתיות [דטרמיניזם] בלבד, אלא על דרך הרצון המופשט, כפי שניבט מכל ספר בראשית בתהליכי ההשגחה הפרטית.
הניסיונות שהועלו כנגד המאמין הגדול אברהם אבינו ע"ה באו על דרך הנס והמופת כדי שתבוא בכך ההודעה להכרה אמיתית בכוח הפוקד והמצווה הפועל מבלי שמשהו יכריחו על כך, אלא שכך גזרה חוכמתו להציג בעולמו את המודל המושלם לעבודת את ה' ביראה ואהבה, וכל היקר שיש לו לאדם מתבטל ביטול מוחלט למען הערך העליון ביותר שהוא החוק! הציווי! האל יתברך!
מעיקרי האמונה הוא עניין הנבואה שניתנה לשלמים שבבני האדם, אלו אשר שוטטו בדעתם והשכילו את הבריאה על בוריה והשיגו את הבורא כבעל רצון וחפץ, ובדברו יחולו הניסים והמופתים הנגלים לנביאי האמת והצדק. ואיתם הקב"ה מדבר כל אחד בדרגתו הוא. אברהם אבינו בראשית דרכו נקרא אברם בשל דרגתו הנבואית המסוימת. וכשנשלמה בו התכונה האנושית שלמות צרופה, זכה לנבואה בדרגה הגבוה ביותר ובכך זכה לשם אברהם.
שרי שהייתה גדולה מאברהם בהשפעתה הציבורית ובתעשיית הנפשות לאמונה באל יתברך, חולקת את השפעותיה עם אבי האומה, ובכך גם נחלקת האות יו"ד הנושאת את שמה משרי לשרה, ומכוח עשייתה לצד בעלה, זוכה גם הוא לשמו המלא 'אברהם'.
"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱ-לֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" [בראשית ב ד]
בְּהִבָּרְאָם – "אותיות באברהם, כי בזכות אברהם נבראו שמים וארץ". [בעל הטורים]
דבר אחר, בהבראם – "בה' בראם, שנאמר כִּי "בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים" (ישעיה כו, ד), בב' אותיות הללו של השם יצר שני עולמים" [רש"י] יו"ד וה"א – עולמה של שרה מצד הארץ, ועולמו של אברהם מצד השמים, ללמדך, שכל עולמם של שני אלו הוא לקשר בין השמים והארץ ולחברם יחד לאמונה בה' ובעבודת ה', לתכן עולם במלכות שדי, למען שלמות האדם ולמען שלמות האנושות כולה לקראת מימוש חזון אחרית הימים ליראה את ה' ולדבקה בו.