
פרשת נשא
מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
החוט המשולש אז והיום
רועה משולש [משה שהיה שלישי לרחם] תורה משולשת [תנ"ך] אותיות משולשות [כל אות בת שלש אותיות כגו: אלף בית…האי ואו וכו'] בחודש משולש [סיון] ביום משולש ['ויהי ביום השלישי] לעם משולש [כוהנים לוויים וישראלים] "והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
אומר הנביא "וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי" [זכריה יג ט].
פירושו המילולי של הביטוי מדבר על חוט או חבל ששזור מ-3 חוטים דקים שכל אחד מהם הוא חלש וקל לקריעה בפני עצמו, אך כששוזרים אותם יחד הם בעלי עוצמה גדולה בהרבה.
צירוף ובחינה – פירש רש"י, "שיסבלו ויישאו מקצת הגרים בצרת חבלו של משיח ובמלחמת גוג ומגוג עם ישראל, ומשם יבחנו כי גירי אמת הם; כי הרבה מן המתייהדים תחילה ישובו לסורם, ויתחברו עם גוג".
'מקצת הגרים' נקט רש"י בלשונו, כלומר- קהל ציבור שקשור עם ישראל ונכלל עימו כחלק מהעם היהודי, אך לא מכיר בתורת משה, ואף מתנגד לה. ["ישראל לא תהיה מדינת הלכה" כדבריהם] המשולש הזה שאנו עדים לו בימים טרופים אלו, שמאל – מרכז – ימין, כבר נרמז בפרשתנו זו בברכת הכוהנים כפי שהצטוו אהרון ובניו לברך את עם ישראל באומרו, "ושמו את שמ"י על בני ישראל ואני אברכם" שמ"י = שמאל – מרכז – ימין.
"וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד – הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" [קהלת ד יב]
טרם ידע עם ישראל מעין משולש בעייתי כפי שרואות עינינו בימים טרופים אלו. ונראה לי שהוא רמוז בברכה המשולשלת לאהרון ובניו כמשולש חיובי בונה ומשכלל. המשולש הזה שבו אנו תקועים היום, הוא אינו בריא ואינו חיובי ואף מן המסוכנים ביותר שידעה מדינת ישראל מיום שקמה. וכאילו עליו נאמר הפסוק בקהלת "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". משמע שבשלב מסוים הוא כן עלול להינתק, אך לא במהרה ולא בקלות אלא על ידי "האש", וכפי שתרגם יונתן "בעקא" – בצער, בכאב…יביא הקב"ה את השלישיה הזו לצריפה וזיקוק, ובחינה מחודשת, באשר מי הוא באמת יהודי מזרע קודש שעליו תחול ברכת אהרון הכוהן בברכה – בהארה – ובנשיאת חן, ושמו של הקב"ה יחול על ראשו ומשפחתו. וכמו שהגוף שלנו מצריך את השמאל והימין ובכך הוא יוצר את המרכז שעליו דיבר הרמב"ם בכתביו [בהקדמתו לאבות וכן בהלכות דעות] ובו יבחר האדם את שביל הזהב בדרך העולה בית אל, כך גם עם ישראל צריך את השמאל והימין כדי ליצור את שביל הזהב בדרך העולה בית אל. וזהו בעצם שמו של הקב"ה, ולשם כך ייחד אותנו מכל אומות העולם, אך מי שיחלל את השם הזה, וליבו לא לשמיים, ואינו רואה באמת את טובתו של העם היושב בציון, ואינו משגיח על מאמר ה' ותורתו, הרי הוא בכלל אותם פגרים הנפלטים מכור הבחינה והצירוף של מעלה, או אז יתברר שהם אינם 'גירי אמת' ואינם בכלל ישראל. "הוּא יִקְרָא בִשְׁמִ"י" – קריאה לאחדות בין כל השלישיה, אחדות של אמת. "וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ" – השמירה מלמעלה על אותה אחדות של אמת. או אז, "אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי" – קשר שלא ינתק לעולם.
כוחנו באחדותנו, ומכוח הברכה היא ברכת אהרון ובניו אנו קיימים, היא אותה ברכה משולשת הכתובה בתורה הנשאת מפי אהרון ובניו הכוהנים עם קדשיך כאמור "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם."