
פרשת תזריע
מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
שלושת סימני הטומאה לצרעת
א. פישיון
ב. מחית בשר חי בשאת
ג. שתי שערות לבנות בבהרת
כידוע לנו כיום אין נוהגת הצרעת והלכותיה בימינו, בשל החלשות וירידת הדורות פסק האות והמופת הזה מתוכנו, והרי הן מההלכות הנלמדות בבחינת "דרוש וקבל שכר".
ובקצירת האומר נאמר מה הם סימני הטומאה לצרעת
הפשיון – אם הופיעה פתאום כמין בהרת לבנה או אדמדמת בעור הבשר של האדם הישראלי, והיא חשודה כנגע צרעת, מיד בא הכוהן ובודק מה גודלה של הבהרת, ואם יש בה שיעור טומאה שהוא כגריס, [כ-19 מ"מ בהיקף] יסגיר אותו הכוהן שבעה ימים בביתו של המנוגע כדי לעקוב אם לא יפשה הנגע. אם בתום השבעה לא פשה הנגע, מסגיר אותו הכוהן עוד שבעה ימים, ואם היה פשיון, [בתוך השבועיים] כלומר הנגע גדל, הכוהן מחליט אותו, והמנוגע כעת מוגדר כמצורע שיש להוציאו מחוץ למחנה עד שיתרפא מצרעתו.
בשר חי בשאת – אם בתוך ימי הביקורת שציינו לעיל, הופיע בתוך הבהרת כמין אי בודד של בשר חי בריא, והוא מוקף בבהרת, זהו סימן לצרעת, והמנוגע מוכרז כמצורע.
שתי שערות לבנות – אם בזמן ימי ההסגר הופיעו שתי שערות לבנות בתוך הבהרת, זהו סימן לצרעת, וגם בזה המנוגע יוכרז כמצורע שיש להוציאו מחוץ למחנה.
נגעים בראש או בזקן
נשירת שיער בראש עם גילוי קרחת, ללא שום הסבר רפואי, עלולה להיות סימן לצרעת. וכן נשירת שיער הזקן.
וגם כאן יש הסגר, ובתוך ימי ההסגר אם יופיעו סימני טומאה שהם
א. פשיון
ב. שיער צהוב דק בתוך הקרחת
אם פשה הנגע, כלומר שגדל היקף הקרחת בראש או בזקן, הכוהן יכריז על המנוגע כמצורע.
ואם הופיע בתוך הקרחת כעין פלומת שיער זהוב, הרי זה סימן לצרעת ומחוץ למחנה מושבו עד לתום תהליך הטהרה [סימן לטומאה הזה לא יחול על הג'ינג'י].
הצרעת שעליה דברה התורה אינה מחלת עור, או בעיה בפיגמנטים, אלא אות ומופת משמים כדי להזהיר את האדם מדרכיו הלא טובות.
נפש האדם שברירית היא מאוד, ולעיתים כשתחלה, זקוקה היא למרפא אם וכאשר אירע לה פגע, והרופא הוא הכוהן [החכם בתורה] שיש בידו היכולת לרפא את נפש האדם. ההסגר שיבוא מצדו הוא כדי למקד את האדם המנוגע עם עצמו לחשבון נפש במשך שבוע ימים. והיה אם נכנע ליבו לנוכח המצב שבו הוא נתון ושב בתשובה שלמה, הרי שבתום השבעה, יעלם היה כלא היה אותו הנגע, והחיים חוזרים למסלולם הרגיל עם תקווה לעתיד שנגע זה לא יחזור לעולם, אלא שלעיתים טבע האדם בשל חומריותו, מנסה הוא להשקיט את מצפונו בכך שמקרה הוא שקרה לו, ואין זה אלא בוהק בעלמא והוא יחלוף מן העולם. הסתפקות מעין זו בנפש האדם תשאיר את הנגע כמות שהוא, ובשל כך יש להניחו בהסגר עוד שבעה ימים, שמא בכל זאת יפנים את מצבו האישי, וינקה מעצמו כל ספק וישוב בתשובה מלאה. ואם זה לא יקרה, עלול הנגע להתפשט, ולגרום לכך שהוא מוכרז כמצורע.
בשר חי בשאת – הוא כפי שאמרנו לעיל, כעין אי בודד בתוך הבהרת של בשר חי בריא. דבר זה בא לרמוז לאדם, שגם אם הוא חושב שמעשיו טובים, והוא נמנע מלדבר רכילות ולשון הרע, אלא שהוא נמצא בסביבה שבה יש בני אדם הנגועים במחלת 'הדברת', וכטבעת חנק הם מסביבו, יש לו להבין שמצבו בחברת מצורעים הוא כמצבם, ויש לו להתרחק מהם כהתרחקות מן האש.
שתי שערות לבנות – כאמור, אם הופיעו בימי ההסגר שתי שערות לבנות בתוך הבהרת, הרי זה סימן לצרעת, וזה בא כדי לרמוז לנו, ששיער לבן הוא מסימני הזקנה, ואין זקן אלא מי שקנה חוכמה [גמ' קידושין לג] כלומר, האדם החכם שהגיע להשגות גבוהות בשל ידיעותיו התרומיות, יידע שאת חוכמתו זו הוא רכש כדי שבה יוכל לעבוד את ה' בכל לבבו ובכל מאודו, ושכל מעשיו יהיו לשם שמיים כי לכך הוא נוצר. אבל אם חוכמתו היא כדי למלא את תאוותיו ומשאלות לבו החומריות, הרי שבנפשו מתגלה הצרעת ועל מצחו תזרח לעין כל למען יראו הבריות שבעבור השניות שיש בנפשו הוא עובד את עצמו ולא את ה' יחידו של עולם, ועל כך באו שתי השערות הללו להעיד על הנגע שיש לו בנפשו וממנו עליו להתרפא.