מאת אליהו גמליאלי , חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”

 

אשמח לקבל תשובה מפורטת לשאלה הבאה.

המלה גָּדֵר, מדוע בסמיכות היא הופכת לגֶּדֶר בניקוד סגול? לדוגמא: גֶּדֶר הפרדה, גֶּדֶר ביטחון.

 

תשובה:

הרבה ממשקלי השמות אינם שומרים על תבניתם בנטיות מסוימות, שלא כמו תבניות הפעלים (הבניינים) ששומרים על תמונתם בכל הנטיות, מלבד הנמנים בין היוצאים מן הכלל. באשר למשקל שעליו את שואלת, הוא משקל פָּעֵ֫ל בצורת הנפרד, ואילו צורת הנסמך אינה אחידה בכל השמות שבמשקל הזה, אלא משתנה בשמות מסוימים, כגון: זָקֵן, בנסמך משתנה קמץ פ"א־הפועל לשווא – זְקַן-בֵּיתוֹ, או לחטף פתח בגרונית – עֲקֵב-עֵשָׂו. אבל עא"ן הפועל לפעמים משתנה לפתח ולפעמים נשארת בצירי. ועוד הרבה דוגמאות עזה"ד. יש כמה מילים שבנסמך פ"א־הפועל משתנה מקמץ לסגול, כגון: גָּדֵר/גֶּדֶר-הֶחָצֵר, יָרֵךְ/יֶרֶךְ-הַמִּשְׁכָּן, כָּתֵף/כֶּתֶף-הַבַּיִת.

---

אדם שמופיע בתפקיד חשוב והוא כובש את הקהל, אומרים עליו שהוא כוכב.

שאלתי היא איך אומרים בזמן עבר, כִּיכֵב או כִּכֵּב?

 

תשובה:

לא אומרים כִּיכֵב אלא כִּכֵּב, עם דגש חזק בכ"ף השנייה שהוא דגש תבניתי (בניין פיעל), על משקל דִּבֵּר, פִּקֵּד, שִׁבֵּר, שִׁמֵּר ודומיהן.

בברכה אליהו.

---

תודה רבה על התשובה לשאלתי הקודמת.

יש לי עוד בירור.

 אמרת לי שאפשר להגיד גם "לְמַלֵּא" וגם "לְמַלּוֹת…" אתה יכול להוכיח לי? 

 

תשובה:

אכן הוא אשר אמרתי, שצורת שם הפועל בגזרת נל"א היא לְמַלֵּא, על משקל לְבַטֵּא, לְדַכֵּא, לְחַטֵּא, לְטַמֵּא, לְפַלֵּא, אלא שאפשר לומר גם לְמַלֺּאת/לְמַלּוֹת כלשון חכמים שפעמים הוגים את נל"א כצורת נל"ה. לדוגמא בפיוט "שמע קולי" שבערב כיפור, אומרים: "אשר ענה לאברהם ויצחק וישראל לְמַלֺּאת כל שאלות". והרבה מילים אחרות על זה הדרך. וכן רִפֵּא בבניין פיעל, הצורה של שם הפועל היא לְרַפֵּא, אבל אפשר לומר גם לְרַפֺּאת גם בעברית האקדמאית. דהיינו הוגים לְרַפּוֹת, הפ"א בחולם חסר לעומת צירי.

בברכה אליהו