שביבים והנהגות על רבינו שליט"א

 

להלן מספר עובדות על רבינו שליט"א, הרואים אור לראשונה על ידינו לתועלת הרבים ולזכות ולרפואת הרב שליט"א
(מפאת קוצר בזמן הבאנו מעט מזעיר, ואי"ה הדברים יבואו במקומם באריכות בס"ד)

גם במעלליו יתנכר נער

מעשה נורא הוד מסופר על אשת מהר"י קורח זיע"א, בעל ה'משכיל דורש' ושאר ספרים, איך שבו היא צפתה וראתה כי עתיד רבינו שליט"א להיות ממנהיגי האומה ומגדולי התורה, ומעשה זה כבר נזכר ע"י רבינו שליט"א במבואו לספר משכיל דורש, וזו לשונו בתוך דבריו שם: ברם, זכורה היא לטוב. בילדותי מדוכא ביסורים קשים הייתי, לפי פקודת הרופאים נסעתי בדרכיה המשובשות של תימן להתרפאות בעדן. מיום שיצאתי עד שחזרתי, חודשיים לא פסק פיה מתפילה ותחנונים ליושב שמים. כל יום שני וחמישי צמה לרפואתי השלימה יחד עם אמי מורתי תבלח"א. גם מקרבן חלבה ידמה מולטה נפשי. עד כאן מדבריו שם. אמנם לרוב ענוותנותו של רבינו השמיט הוא ממעשה זה חלק נרחב ונכבד, וכפי שסיפר אחיו ר' מאיר הי"ו, בזמן חוליו הנורא של אחי הגאון שליט"א, הואיל ולסבי הרע"מ קורח זצ"ל היו קשרים מיוחדים עם השלטונות עקב מעמדו, עלתה בידו להביא לביתנו רופא מיוחד אשר היה בא לתימן מדי פעם לצרכי המלוכה וכיוצא בזה [שהרי בתימן לא היו רופאים ובתי חולים כידוע], כאשר ראה הרופא את מצבו של הילד, אמר נואש מלרפאותו, והקציב ימים ספורים לחייו. כששמעה דברים אלו הרבנית נדרה ע"ה, אשת מהר"י קורח זצוק"ל, צווחה באומרה, "ח"ו, אל תאמינו לו, הוא עוד יחיה שנים רבות, עוד עתיד הוא להיות מגדולי ישראל וחכמיו"… עד כאן.

שחולת אהבה אני

רבינו שליט"א בראשית דרכו בעולם הישיבות, למד בישיבת 'מקור חיים' בירושלים בראשותו של מורו ורבו הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל בעל שו"ת משנת לוי ועוד, חבריו ובני משפחתו של רבינו מספרים בהתפעלות רבה, על שקידתו המופלאה הן ביום הן בלילה כפשוטו ממש, אהבתו ללימוד התורה הקדושה לא ידעה גבולות עד כדי שבא לידי סכנה, וכפי ששמענו מאחי רבינו, ר' מאיר הי"ו שסיפר כיצד היה רבינו עוסק בתורה עד השעה ארבע או חמש לפנות בוקר, ואז היה עולה על משכבו לשינה חטופה, ולמחרת שוב משכים קום בשעות המוקדמות של הבוקר, ושוב לא נותן שינה לעיניו עד לפנות בוקר, וחוזר חלילה. וכך היה עמל בתורה ימים רבים עד שנעשה חולה מאד מחוסר שינה ואכילה וכו', ושכב זמן רב מרותק על מיטת חוליו, ועקב חולשתו הרבה באותו זמן, הכריחוהו לצאת לנפוש באחד מערי הארץ, ולא הניחו לו ללמוד כמעט קרוב לשלשה חדשים. עכ"ד.

וכן סיפר זאת בקיצור ידידו משכבר הימים בספר היובל לישיבת מקור חיים (דף כ"ח), הגאון רבי ששון גריידי שליט"א ראש השוחטים בירושלים וראש ישיבת קול ששון, ואלו הם דבריו: ישיבת מקור חיים הייתה הישיבה היחידה בארץ שהסכימה לקלוט את ילדי תימן בשעריה, וזה לזכותו של מרן ראש הישיבה ז"ל שהיה בעצה אחת עם מוהרה"ג החזון-איש זצ"ל. אם ישנם כיום רבני ערים ורבני מושבות ושובי"ם וראשי ישיבות מבני העדה התימנית, שמונים אחוז מהם תלמידי ישיבת מקור חיים. ואציין לדוגמא את אחד הרבנים החשובים, שהיה שקדן בתורה יומם ולילה, כבוד הרב הגדול רבי שלמה קורח שליט"א, רבה הראשי של עיר הקודש בני ברק ת"ו, שמרוב שקידתו בתורה, נחלש. וכשראה מרן ראש הישיבה ז"ל כן, גער בו ואמר לו: עליך להקדיש מזמנך גם לצורך מנוחת הגוף בכדי שתוכל ללמוד תורה בהרחבת הדעת וכו'. עד כאן לעניינינו. (וראה שם עוד בדף כ"ט, אודות המיטה שישן עליה רבינו אשר נרכשה ע"י מרן החזון איש זצ"ל).אף לאחר מכן שעלה ונתעלה רבינו בישיבת 'אור ישראל' בראשותו של הגר"י ניימן זצ"ל, היה רבינו ידוע ומפורסם בשקדנותו וחריפותו בקרב בני הישיבה, עד כדי כך שהגאון רבי יוסף רוזובסקי זצ"ל מראשי הישיבה דאז, שהיה נודע בשיעוריו העמוקים והמיוחדים, מינה את רבינו להיות כעין 'חוזר' על שיעוריו, וכתבי הגר"י היו נמצאים ברשות רבינו, וכל מי שהיה רוצה לידע פרטים משיעוריו של הגר"י, היה בא אליו. וכך מספרים חבריו מאותה תקופה על רבינו בהערצה רבה להיותו מן המיוחדים שבבני החבורה כבר בצעירותו. [שח רבינו שליט"א, כי הגאון מפוניבז' זצ"ל אמר שהוא מוכן להביא בניין לישיבת אור ישראל, אם יביאו את הגר"י רוזובסקי להיות ר"מ בישיבת פוניבז'. כמובן שהגר"י ניימן לא ויתר על הגר"י זצ"ל והוא נשאר בישיבתו…].

עמל התורה

גם כאשר עבר הרב שליט"א ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת פוניבז', בראשות רבותיו הגרי"ש כהנמן זצ"ל ועוד, סיפר ידידו של רבינו שליט"א, הגאון השקדן רבי דוד לוי זצוק"ל, שהיה רבינו לומד ללא הפוגות כלל, וסיפר כי פעם ראה את רבינו יושב ולומד בתנוחה מסויימת בעיון ובשקיעות מיוחדת. לאחר שעות רבות שוב ראהו (הגאון הרב דוד לוי זצ"ל) באותה תנוחה, עדיין מעיין ושקוע בספריו..

וכפי שכתב בן רבינו, הגאון רבי עמרם שליט"א בהקדמתו לספר דברי תורה הנדפס בשנת ה'תשע"ו, וז"ל: וזאת למודעי, שאבי מורי שליט"א לומד ביום כעשרה דפים, וזה מחייב את כל הצעירים לשנס מותניים וללמוד במרץ רב. עכ"ל. ופשוט שכל סדר לימודו בש"ס הוא מלבד שאר לימודיו הרבים וכל ספריו העצומים המלאים בחריפות ועיון רב בכל חלקי התורה, כידוע. יצויין עוד, כי רבינו שליט"א כשנשאל ע"י אחד מתלמידיו על סדר החזרות, השיב ואמר כי הוא בדרך כלל נוהג לייחד את ימי שישי ושבת לחזרות על הש"ס. וכבדרך אגב סיפר, שההספק שלו הוא כעשרים שלושים דף….

הרבנית תליט"א סיפרה, כי רבינו בכל השנים היה עמל בתורה ללא הפוגות כלל, וגם עתה שכבר נחלש עמל הוא בתורה משעות הבוקר המוקדמות [ארבע בבוקר…], ועד שעות הלילה המאוחרות. אלא שבתקופה שהוא אינו חש בטוב אז הוא במקום ללמוד בהתמדה בכל שעות היום הוא לומד 'ברוב' שעות היום.

כמו כן, אחד מתלמידי רבינו שליט"א שח לן, שרבינו שליט"א התאונן בפניו ואמר לו, כי צר לו מאד על כך שלא למדתי ברצף כפי שאני רגיל, 'הנה אתמול למדתי שמונה תשע שעות ברצף… והיום כל חצי שעה אני נאלץ להפסיק מלימודי'. ע"כ. [סיפורים רבים מתהלכים סביב שקידתו של רבינו, ולא הבאנו כאן כי אם המעט, וכפי שהקדמנו. אלא שיש לציין, שאכן מאותו הזמן שרבינו שליט"א חלה מחמת לימודו העצום, מורה הוא לכל תלמידיו ובני התורה, להקפיד מאד על סדרי שינה ואכילה כדבעי. וכבר הארכנו על כך ממשנתו בקובץ שפתי מלך גליון ג' דף ל"ב ואילך, ע"ש].