תפארת הקריאה בפרשת 'וזאת הברכה'

הרב ד"ר  ב"צ בר-עמ"י

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש  להתייחס במיוחד בפרשה..

 

פרק ל"ג

ב:  וַיֹּאמַר –  ה'מ' בפתח. מלרע.

ב: מִסִּינַי – ההטעמה ב'נ' מלרע.

ב: מֵרִבְבֹת – ה'ר' בחיריק חסר, ה'ב' הראשונה בשוא נע, יש הסוברים בשוא נח  בגלל המתג   שמתחת ל'מ', וגם החיריק שב'ר' היא תנועה קטנה שיבוא אחריה שוא נח. צלו"ל. נלע"ד: בשוא נח.

ב: אֵשׁ דָּת – כתובה 'אשדת' בתיבה אחת ונקראת בשתי תיבות 'אֵשׁ דָּת'.

ה: רָאשֵׁי עָם  –  טעם נסוג אחור ל'ר' מלעיל.

ו: וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר  – 'וִיהִי'  פעמיים חיריק מלא.

'מְתָיו' להקפיד לקרוא "מְ" בשוא שלא יישמע צירי. 'מְתָיו' בשוא, הכוונה לאנשים חיים. הקורא בצירי משנה משמעות! את ה'מ' יש לקרוא ללא הטעמה. ההטעמה מלרע ב'תָיו'.

י: יוֹרוּ  – מלרע.

י: מִזְבְּחֶךָ  –  ה'ב' בשוא נע.

י"א: מָתְנַיִם – ה'מ' בקמץ קטן.

 

ט"ו: הַרְרֵי-קֶדֶם – ה'ר' הראשונה בשוא נע. יש הסוברים (הבחור ורד"ק) בשוא נח.

צלו"ל. נ"ל: שוא נח.

ט"ז: תָּבוֹאתָה – ה'א'  אינה נהגית. נקרא: 'תָּ-בוֹ-תָה" .

ט"ז: וּלְקָדְקֹד –  ה'ל' בשוא נח. ה'ק' הראשונה בקמץ קטן.

י"ז: רִבְבוֹת –  ה'ב' הראשונה בשוא נע. יש הסוברים בשוא נח ואין מתג מתחת ל'ר'.

צלו"ל. נלע"ד: שוא נע.

י"ט: שֶׁפַע יַמִּים – ה'מ' בדגש חזק.   צורת רבים של ים ולא צורת רבים של יום.

כ"א: וַיֶּתֶא רָאשֵׁי עָם  –  יש המנקדים מילה זו "וַיֵּתֵא" ומלרע. יש: 'וַיֵּתֶא' ויש "וַיֶּתֶא".

נלע"ד: 'וַיֵּתֵא'. לבן אשר קריאתה מלעיל. חלק הדקדוק כתב: והבוחר יבחר.

כ"ג: יְרָשָׁה – ההטעמה ב'ר' מלעיל.

כ"ה: דָּבְאֶךָ – ה'ד' בקמץ קטן. מלעיל.

כ"ז: מְעֹנָה  –  מלרע.

כ"ז: וַיְגָרֶשׁ – ההטעמה ב'ג' מלעיל.

פרק ל"ד

א: מֵעַרְבֹת מוֹאָב – מתג ב'מ' במילה 'מֵעַרְבֹת' , שוא נח. נקרא: "מֵ-עַר-בֹת מוֹאָב" כן בכתר בן אשר וכתר לנינגרד ובעוד תיגאן ישנים נושנים ודווקנים.

להדגיש: כל 'מֵעַרְבֹת מוֹאָב' במקום אחר במקרא (חוץ ממקום זה)  נקרא: 'מֵעַ-רְבֹת מוֹאָב'. (שוא נע).

 

ג: וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר  –  במילה 'ואת' (הנגב) אין מתג.

במילה השניה 'ואת (הככר)' יש מתג ב'ו'.

ד: הֶרְאִיתִיךָ  – 'ה' בסגול, 'א' בחיריק מלא.

ה: וַיָּמָת שָׂם מֹשֶׁה – 'מ' בקמץ קטן. להקפיד להפריד בין המילים 'שָׂם-מֹשֶׁה'.
(ם-מ)

ו: וְלֹא יָדַע  – ההטעמה ב'ד'. מלרע.

ח: וַיִּתְּמוּ  –  יש מתג ב'ו'.