תפארת הקריאה בפרשת צו

ע"י הרב ד"ר (Ph.D.) ב"צ בר-עמ"י

מנכ"ל "אות-לעולם". המכון לחקר הלשון והכתב בישראל

 

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה,

לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.

פרק ו'

ב: מוֹקְדָה – האות 'מ' זעירא. ה'ק' בשוא נע. לא מפיק 'ה'.

יש ספרים שה'מ' כתובה כשאר אותיות.

ב: תּוּקַד – הטעמה מלעיל נסוג אחור.

י"א: חָק–עוֹלָם – ה'ח' בקמץ קטן ולא בחולם. (סמיכות).

י"א יֹאכְלֶנָּה – ה'כ' בשוא נע ולא בחטף פתח. דגש חזק ב'נ' ולא מפיק 'ה'.

ט"ו: תָּקְטָר – ה'ת' בקמץ קטן.

י"ט: הַמְחַטֵּא אֹתָהּ – ה'מ' בשוא נע, ה'ט' בדגש חזק.

י"ט: יֹאכְלֶנָּה – ה'כ' בשוא נע ולא בחטף פתח. דגש חזק ב'נ' ולא מפיק 'ה'.

כ: יִזֶּה… יִזֶּה – בשתי התיבות ה'י' בחיריק, הקורא בפתח משבש את משמעות המילים.

 

פרק ז'

ח: עֹלַת–אִישׁ – ההטעמה ב'ע' מלעיל.

ט"ו: לֹא–יַנִּיחַ – ה'נ' בדגש חזק.

ט"ז: וּמִמָּחֳרָת – ה'מ' בדגש חזק וה'ח' בחטף קמץ קטן.

י"ח: לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ I פִּגּוּל יִהְיֶה – להצמיד את המילים 'לא יחשב' למילה הסמוכה 'לו' ולהפסיק קלות בין התיבה 'לו' לתיבה 'פגול יהיה. יש להבחין בין ההיגוי למילים השונות: 'לא' ו'לו'. בראשון 'לא' – מומלץ לקרוא במהירות כאזהרה חדה! והמילה 'לו' מומלץ למשוך מעט את המילה 'לו' או ליצור הפסקה קלה אחר המילה 'לו'. בהרבה מקרים יש הבדלי משמעויות חדים.

ל: תְּבִיאֶנָה – 'נ' רפויה.

ל"ז: מָשְׁחוֹ אֹתָם – ה'מ' הראשונה בקמץ קטן.

ל"ח: קָרְבְּנֵיהֶם – ה'ב' בשוא נע. (שני שואים סמוכים, השני-נע)

 

פרק ח'

ז: וַיֶּאְפֹּד לוֹ – ה'א' בשוא נח. (לא בסגול ולא בחטף סגול). מפיק 'א'. להשתדל להגות נכון. (לשאול מי שיודע). ה'פ' בדגש קל, ויש לעמוד ולמשוך מעט בקריאת התיבה 'לו' שאחריה.

י"ב: וַיִּצֹק – ה'צ' ללא דגש. רפה.

ט"ו: וַיִּשְׁחָט – המילה 'וישחט' מופיעה בפרשתנו שלוש פעמים.

ר"ת רא"ש: ר'ביע, א'תנחתא, ש'לשלת.