איך נכון לומר: "להדליק נר שֶׁל חֲנֻכָּה או שֶׁלַּחֲנֻכָּה"?
מאת אליהו גמליאלי – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
תשובה:
ברור שהנכון הוא שֶׁלַּחֲנֻכָּה.
הגרסה שֶׁל חֲנֻכָּה בפי הרוב, היא טעות שהשתרשה עקב חוסר ידע בדקדוק, משום שלא קיימת בעברית מלת 'של', אלא הן צירוף של שתי אותיות שימוש הבאות לשמש בשם כלשהוא או במלה כלשהיא, והן חלק בלתי נפרד מהם. כלומר, האות שי"ן היא אות שימושית הנקראת שי"ן הזיקה (הקשר) – 'ש־' הבאה כתחליף למלת החיבור 'אשר', וגם הלמ"ד היא אות שימושית – ל־, הנקראת אות היחס הבאה בהוראות שונות – 'אל, בשביל, לזמן כלשהוא, למטרה ולתכלית כלשהן' ועוד. רק שבמשך הדורות, לרוב השימוש בשתי האותיות האלה, הפכו אותה למלת יחס בפני עצמה 'של'. ראיה לכך, שלא נמצאה בתנ"ך שום היקרות 'של' בפני עצמה, כגון: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֺמֺה (שה"ש ג, ז), השי"ן הראשונה היא אות הזיקה שמשמעה 'אשר', והאות למ"ד היא אות שימוש הבאה להוראת כינוי הקניין. כלומר, "הנה מיטתו אשר שייכת ומיוחסת אל שְלֺמֺה". וכן: בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֺּאת (יונה א, ז), המלה 'בשלמי' היא צירוף של שלוש אותיות שימוש – בי"ת, שי"ן ולמ"ד, המצטרפות למלת השאלה 'מי'. כלומר, 'באשר למי', הבי"ת היא אות היחס שהוראתה 'בגלל, בגין', והשי"ן היא אות הזיקה שמשמעה 'אשר', והלמ"ד היא אות שימוש הבאה להוראת כינוי הקניין. כלומר, "בגלל אשר אל מי מיוחסת הרעה הזאת".
לאור האמור, הגרסה הנכונה היא: שֶׁלַּחֲנֻכָּה, והלמ"ד בדגש חזק כדין אחר שי"ן הזיקה, ובפתח כדין שימושי אותיות כל"ב הבאות לשרת בתיבה מיודעת בה"א הידיעה, שעל פי רוב נשמטת ה"א הידיעה שאחריהן וניקודה עובר לאותיות כל"ב עם כל תנאיה.
בברכת חג אורים שמח
אליהו
יפה מאד, טעם יפה ומעניין
טעות בידי ..ר"ת נש"ל לדעת המילה "שלחנוכה"
שלום לך מר נאור היקר
לא ברור היכן ושל מי הטעות המוסתרת בשלוש נקודות, אם תפרט זה יהיה יותר ברור מאשר לתת לאנשים לנחש את ההמשך שמורות עליו הנקודות.
בברכה אליהו
חזק וברוך.
וכן כתב "הבן איש חי : "אע"ג דבנרות שבת נוסח הברכה הוא להדליק נר של שבת, בנרות של חנוכה מברכין להדליק נר חנוכה ואין אומרים של כדי שיכוין המברך בראשי תבות נח"ל שהוא שם קדוש הרמוז בראשי תבות נוצר חסד לאלפים ובראשי תבות פסוק נפשינו חכתה לה', שגם הם ניצלו בשביל שבטחו בהשם יתברך וציפו לישועתו…"
אומנם בעיית המילה "של" נפתרה שכן אין אומרים אותה,אבל בעיית ר"ת נח"ל לא פתורה לדעת המילה "שלחנוכה" שכן יוצא ר"ת נח"ש.
בכל מקרה זוהי דעת בן איש חי ודעת הסוד כנראה ואין זה מעכב…לענ"ד.
שבת שלום
אל תערבב פשט עם סוד, ובטח לא דקדוק עם סוד או דרש או רמז. הערתי הייתה לאלה שגורסים "שלחנוכה". על הנוסח "נר חנוכה" בלי הצירוף "של", אין מקום להערה בכלל.
יישר כוח גדול.
וכך נהגו קהילות קודש תימן.
תודה רבה