לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ח שבט תשע"ח

מסכת עבודה זרה דף כ"ט

דף כ"ט ע"א 

מי שהקיז דם לאחר שאכל שחליים – או שיש לו חולי חמה, או כאב עיניים, סכנה היא לו.

יום שני לאכילת דג יקיז דם, ויום שני להקזת דם יאכל דג. אבל ביום שלישי סכנה היא.

המקיז דם לא יאכל חלב, גבינה, בצלים, שחלים. ואם אכל – יערב רביעית חומץ ורביעית יין וישתה, ולא יפנה אלא למזרחה של עיר שריחה קשה.

מעלין אונקלי בשבת – והוא תנוך שכנגד הלב שנכפף לצד פנים ומעכב את הנשימה. ולרפואתו יקח כף כמון ועשב הנקרא 'ניניא' ו'אגדנא' ו'ציתרי', ואזוב, ללב יערב ביין, וסימנך ויין ישמח לבב אנוש. לשחפת שמחמת רוח יערב במים, וסימנך 'ורוח אלקים מרחפת על פני המים'. ולחולי אשה יולדת יערב בשכר, וסימנך 'וכדה על שכמה'. רב אחא בריה דרבא שחק את כולם ונטל מלא ידו ושתה, ורב אשי שחק כל אחד בפני עצמו ונטל מלא אגודל וזרת. רב פפא לא נרפא מכל אלו עד שאמר לו ישמעאלי שימלא כד חדש במים, ויטיל בו כף דבש, וישאירנו תחת הכוכבים וישתהו למחר, ועשה כן ונרפא.

ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתם רפואה, ואלו הן: כרוב, ותרדין, ומי סיסין יבישה, וקיבה, ורחם של בהמה, ויותרת הכבד. וי"א גם דגים קטנים, ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם.

עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה, ואלו הן: האוכל בשר שור, שומן, בשר צלי, בשר ציפרים, ביצה צלויה, שחלים, תגלחת, מרחץ, גבינה, וכבד. וי"א גם אגוזים, וי"א גם קשואים. ולמה נקראו קשואים, שקשין לכל גופו של אדם כחרבות.

ישראל המסתפר מעובד כוכבים ברשות היחיד – רואה במראה, כדי שייראה כאדם חשוב ולא יהרגהו. ועובד כוכבים המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו שלשה אצבעות לכל רוח, שומט את ידו, לפי שמגדלה לעבודת כוכבים.

לר"ח בריה דרב איקא שלשה שמועות האמורות לענין שפוד, שפחות, וגומות – נאמרו על ידי רב מלכיו. ושמועות שנאמרו לענין בלורית, אפר מקלה, וגבינה – נאמרו על ידי רב מלכיה. ולרב פפא: שמועות שבאו לפרש משנה וברייתא, והן שפחות בלורית וגבינה – נאמרו על ידי רב מלכיה, ושלשה שבאו לפרש שמעתתא, והן שפוד גומות ואפר מקלה – נאמרו על ידי רב מלכיו, והסימן הוא 'מתניתא מלכתא'.

דף כ"ט ע"ב 

אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין בהנאה: היין, והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדרייני ששוריהו במים ויוצא יין הנבלע בו, ועורות לבובין, שקורעין כנגד הלב ומוציאין את הלב דרך נקב. ולרשב"ג אם הקרע שלו עגול אסור, ואם הוא משוך מותר שאין עושין כן לע"ז.

בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר, והיוצא אסור, שהוא כזבחי מתים.

ההולכים לבית ע"ז, אסור לשאת ולתת עמהם, שהולך ומודה לע"ז, וגם משום שקונים לצורך ע"ז. והבאים משם, מותרים.

נודות העובדי כוכבים וקנקניהן, ויין של ישראל כנוס בהם – לרבי מאיר אסורים בהנאה, ולחכמים אין איסורם איסור הנאה. חרצנים וזגין של עובדי כוכבים – לרבי מאיר אסורים בהנאה, ולחכמים לחים אסורים יבשים מותרים.

מורייס וגבינת בית אונייקי של עובדי כוכבים – לרבי מאיר אסורים בהנאה, ולחכמים רק באכילה. ר' ישמעאל שאל לרבי יהושע למה אסורים באכילה, והשיב לו שמעמידים אותה בקיבת נבילה, שאלו מקיבת עולה שהיא חמורה ומכל מקום אין מועלים בו, השיב לו שמעמידים אותה בקיבת עגלי ע"ז, וכששאלו מדוע לא אסרוה בהנאה, השיאו לדבר אחר ולא השיב לו.

יין שנתנסך לע"ז אסור בהנאה – שנאמר 'אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם', מה זבח אסור בהנאה כך יין. וזבח אסור שנאמר 'ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים', מה מת אסור בהנאה כך זבח, ובמת אנו למדים 'שם שם' מעגלה ערופה, שנאמר בה כפרה כקדשים.

חומץ שלנו, ויין מבושל שלנו, שביד עובד כוכבים – אין צריך חותם בתוך חותם, שאין מנסכים חומץ ויין מבושל, ואין חשש שהחליף בשלו שגם בחותם אחד אינו טורח לזייף. אבל יין של גוי שהחמיץ, ויין מבושל שלו, אסור, שאין האיסור נפקע במה שהחמיץ או נתבשל.

*************