כשאין כהן או לוי בבית הכנסת

הרב יעקב חזן שליט"א

איתא בגיטין (נט:) אמר אביי אם אין שם כהן נתפרדה החבילה, ואמר אביי נקטינן אין שם לוי, קורא כהן. איני והאמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון (פרש"י שלא יאמרו הראשון אינו כהן), לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם (פרש"י שעל הלוי הראשון יאמר שהוא לא לוי ולכן קרא לוי אחר אחריו, ועל הלוי השני יאמרו שהוא בכלל ישראל ולכן קרא לפניו לוי), כי אמרינן באותו כהן (פרש"י אותו כהן יחזור ויקרא במקום לוי). כאשר כהן קורא ראשון ושני מבינים שהסיבה היא שאין לוי, אבל כאשר לוי יקרא ראשון יחשבו שהוא כהן.

פרש"י נתפרדה החבילה, נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל, כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם. אבל מתלמידי מורי רבי יצחק שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים.

הרא"ש כתב שהריצב"א פסק לפי פרש"י שיכול ישראל לקרוא לפניו, ודווקא אם הישראל חשוב ממנו, אבל אם הם שווים, לוי קודם. וכ"כ הטור והמרדכי (סי' תה) והגהות מימוניות (הל' תפילה פי"ב אות ר) שכן היה נראה לרש"י כרבו רבי יצחק הלוי, וכי בבית כנסת שכולם לויים לא יקראו בתורה?!.

אבל הרמב"ם (פ"יב הי"ט) כתב שאם אין שם כהן, עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל. וכ"כ בתשובות הרמב"ן (סי' קפו) וכ"כ בתשובות הרשב"א (ח"א סי' ריד), וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קכט).

כתב הבית יוסף מצאתי כתוב בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ד"פ סי' תקה) שאם אין כהן אזי לוי יכול לעלות לעליה ראשונה אבל לא יעלה לעליה שניה (מאחר שהוא מקום קבוע ללוי, כאשר יש כהן שעולה ראשון). אבל בשבלי הלקט כתב שאם אין כהן, הלוי יכול לעלות רק מעליה שלישית ואילך. וכ"כ רבינו ירוחם (נ"ב ח"ג כ:). ובשבלי הלקט מוסיף בשם בעל הדברות (עיטור הל' הלל צה ע"ד) שהחזן יאמר יעמוד הלוי במקום ישראל ואין בו חשש, וכן יעמוד כהן במקום לוי אם אין שם לוי.

כתב השו"ע בס' ו אִם אֵין כֹּהֵן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, קוֹרֵא יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם כֹּהֵן, וְלֹא יַעֲלֶה אַחֲרָיו לֵוִי (רמב"ם ושבלי הלקט). הגה: אֲבָל רִאשׁוֹן יוּכַל לַעֲלוֹת; (בֵּית יוֹסֵף וּמַהֲרִי"ל בְּשֵׁם ר' יְרוּחָם נ"ב בְּח"ג) וּכְשֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ, אוֹמְרִים בִּמְקוֹם כֹּהֵן, שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כֹּהֵן (שבלי הלקט).

כתב ילקוט יוסף (בס' כ) אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ואומר הש"ץ "אין כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן". ולא יעלה לוי אחריו. ואם ירצה הלוי לעלות ראשון במקום כהן, רשאי לעשות כן[1]. אולם אין כל חובה להעלות ראשון לס"ת את הלוי, כשאין שם כהן, וכשעולה לוי במקום כהן, יאמר הש"ץ "אין כאן כהן, יעמוד לוי במקום כהן". ובפרט אם הלוי הוא אדם חשוב בתורה או במעשים טובים, ממחזיקי הישיבות הקדושות או שהוא זקן ונכבד בעמיו. ואם יש תלמיד חכם הבקיא בהלכה הוא קודם ללוי שאינו ת"ח. ואם אינו מקפיד לעלות ומחל על כבודו , עולה הלוי ראשון לס"ת.

ועוד כתב ילקוט יוסף כשאין כהן בבהכ"נ ועלה ישראל ראשון במקום כהן, לא יעלו לוי אחריו, וכן לא יעלו לוי לעליית שלישי. ומ"מ במקום הצורך יש מתירים להעלות לוי לעליית שלישי. וכ"ש לעליית רביעי בשבת ור"ח וחולו של מועד. ויאמר הש"ץ "אע"פ שהוא לוי יעלה בכבוד". וכן המנהג כל שיש צורך בדבר.

איתא בגיטין (נט:) אמר אביי נקטינן אין שם לוי, קורא כהן. ומוקמינן לה באותו כהן.

כתב השו"ע בס' ח-י אִם אֵין לֵוִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כֹּהֵן שֶׁקָּרָא רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שֵׁנִית בִּמְקוֹם לֵוִי, אֲבָל לֹא כֹּהֵן אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהָרִאשׁוֹן פָּגוּם. וְכֵן לֹא יַעֲלוּ שְׁנֵי לְוִיִּם זֶה אַחַר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁאֶחָד מֵהֶם פָּגוּם.

כתב המ"ב בס"ק כח שה"ה שלא יקרא ישראל במקום לוי (שני, כאשר כהן קרא ראשון) כדי שלא יאמרו שהראשון אינו כהן או שהוא פגום, מכיוון שלוי לא קרא אחריו (כי כאשר אין כהן אזי התפרדה החבילה וישראלים עולים לראשון ושני). וגם יכולים לטעות ולומר שישראל שעלה שני הוא לוי.

מתוך הספר "מורשה קהילת יעקב"