לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ב סיון תשע"ט

מסכת ערכין דף ט'

דף ט' ע"א 

אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים (של ל' יום) בשנה. 'ולא נראה יתר על שמונה'. ונחלקו אמוראים מה הכוונה בזה:

לרב הונא לא נראה לחכמים לעבר יתר על שמונה חדשים בשנה – שאם יהיו תשעה מלאים יקדים מולד הלבנה של תשרי שלשה ימים קודם ראש השנה, אבל שמונה מלאים עושים, כששנה שלפניה היתה שנה מעוברת, וחודש העיבור היה חסר, ונמצא שלא יקדים המולד אלא ביום אחד, ואין בני אדם מרננים על כך.

לעולא לא נראה לחכמים לחסר יותר משמונה חדשים – והוא טעם למה ששנינו ברישא שאין פוחתים מארבע חדשים מעוברים, משום שלא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה, שאם יעשו תשעה יקדים ר"ה למולד הלבנה שלשה ימים, אבל כשעשו שמונה והיתה שנה שלפניה מעוברת, וחודש העיבור יהיה מלא, לא יקדים ר"ה אלא יום אחד, ולא ירננו בני אדם על בית דין, שיאמרו שב"ד ראו הלבנה ואנו לא ראינוהו.

וחלוקים רב הונא ועולא בחודש של שנה מעוברת – שלרב הונא עושים אותו חסר, וכן דעת רשב"ג. ולעולא עושים אותו מלא, וכן דעת ת"ק.

דף ט' ע"ב 

אין עצרת חלה אלא ביום הנף, כלומר באותו יום שחל בו ט"ז ניסן. ואין ראש השנה חלה אלא או ביום הנף, או לאור עיבורו, והוא ביום שחל בו ל"א של ניסן. וכל זה לשיטת אחרים שסובר שכל החדשים הן כסדרן אחד חסר ואחד מלא, ולפיכך יוצא ר"ה לאור עבורו, ובשנה מעוברת שמוסיפים את חודש העיבור והוא מלא, עושים בקיץ שני חדשים חסרים, ויחול ר"ה ביום הנף. אבל לדעת הסוברים שעושים בשנה שמונה חדשים מלאים או שבעה, יחול ר"ה לפעמים גם לאור אור עיבורו, אם יעשו בקיץ ארבע חדשים מלאים.

לאחרים אין בין עצרת לעצרת ולא בין ראש השנה לר"ה אלא ארבעה ימים בלבד – שכל החדשים הן כסדרן אחד חסר ואחד מלא, ואפילו אם לא נראית הלבנה. ופעמים שיש חמשה ימים בין ר"ה לר"ה, שבין מולד שבשנה זו למולד שבשנה האחרת יש ארבעה ימים ושמונה שעות ותתע"ו חלקים, ובשלש שנים מצטרפין השעות ליום אחד, והחלקים מצטרפות ליום אחד אחת לשלשים שנה.

לשיטת שמואל אין שנת לבנה פחותה משלש מאות וחמשים ושתים יום, ולא יתירה על שלש מאות וחמשים וששה יום – הא כיצד, היו שנים מן החדשים האמורים להיות חסרים (לפי הסדר) מלאים, הרי שנ"ו ימים, היו שנים מן החדשים המלאים חסרים, הרי שנ"ב. היו כסדרן אחד מלא ואחד חסר, הרי שנ"ד. וסובר כרב הונא שעושים שמונה חדשים מלאים.

האומר הריני נזיר כימות החמה – מונה נזירות שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה. כימות הלבנה, מונה נזירות שלש מאות וחמשים וארבעה ימים כמנין ימות הלבנה, ואע"פ שלפעמים יש בשנת לבנה שנ"ו ימים, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ורוב שנים.

מעשה ועשה רבי תשעה חדשים חסירים ונראה לבנה של תשרי בזמנו – אע"פ שהקדימו הקביעות שלשה ימים, שהיתה שנה מעוברת, וחודש העיבור היה ל' יום, ואשתקד עשו שנים מאלו האמורים חסרים לפי הסדר מלאים, וכשחסרו עתה שלשה ימים נראה החודש בזמנו.

*************