לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ' תמוז תשע"ט

מסכת ערכין דף ל"ז

דף ד' ע"א 

המוציא שם שמים לבטלה עובר על עשה – שנאמר 'את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד'.

אסור להקדים תרומה לביכורים – שנאמר 'מלאתך ודמעך לא תאחר', מלאה אלו ביכורים, ודמעך אלו תרומה, ואמרה תורה לא תאחר. ואם הקדים – לרבי אלעזר לוקה, ולרבי יוסי בר חנינא אינו לוקה.

היו לפניו שתי כלכלות של טבל, ואמר מעשר שאני חייב להפריש מכלכלה זו תהא בכלכלה זו – הראשונה מעושרת. וכן אם אמר של זו בזו ושל זו בזו, הראשונה מעושרת והשניה אינה מעושרת, שמיד שאמר תהא ראשונה מעשר על השניה, נפטרה השניה, ואין יכול להפריש ממנה על הראשונה, שאין מפרישין מן הפטור על החיוב.

ואם אמר אלו שתי המעשרות שאני עתיד להפריש משתי הכלכלות, תהא מעשרותיהם של כל אחת ואחת מעשר הכלכלה בחבירתה – כלומר שתיפטר הכלכלה בכלכלה של חבירתה, קרא את השם, שמיחל ואוכל מיד משתיהן, ואין זה מן הפטור על החיוב ששתיהם נתקנו בבת אחת. ולשיטת רבי אלעזר לוקה, מפני שהקדים מעשר שני שבה למעשר ראשון שבחברתה.

דף ד' ע"ב 

המקדים תרומה לביכורים אינו לוקה (לרבי יוסי בר חנינא) אע"פ שבדיבורו עושה מעשה – משום שהוא לאו הניתק לעשה, שנאמר 'מכל מעשרותיכם תרימו'.

מימר לוקה – לפי שבדיבורו עושה מעשה. ואע"פ שהוא ניתק לעשה, לפי שיש בו שני לאוין, ואין עשה אחד עוקר שני לאוין.

אונס שגירש – אם ישראל הוא, מחזיר ואינו לוקה. ואם כהן הוא שאינו יכול להחזיר את הגרושה, לוקה ואינו מחזיר, לפי שהתורה ריבתה בכהנים קדושה יתירה לפיכך לוקין גם על לאו שניתק לעשה.

המותיר מבשר הפסח אינו לוקה. והטעם: לרבי יהודה לפי שהוא לאו הניתק לעשה, ולרבי יעקב לפי שהוא לאו שאין בו מעשה. שלשיטת רבי יעקב אין לוקין על לאו שאין בו מעשה, ולרבי יהודה לוקין.

העצמות והגידין והנותר של קרבן פסח ישרפו בט"ז ניסן ולא בט"ו, חל ט"ז בשבת ישרפו בי"ז, לפי שאין דוחין לא שבת ולא יום טוב, שנאמר 'והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו', בא הכתוב ליתן בוקר שני לשריפתו.

'כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד' – אם עביד, לאביי 'מהני' דאי לא מהני אמאי לקי, ולרבא 'לא מהני' ולוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא.

*************