לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני כ' טבת תשפ"א

מסכת פסחים דף מ"ד

דף מ"ד ע"א

חצי כזית היתר בצירוף חצי כזית איסור לרבי יוחנן מצטרפים רק באיסור נזיר, לזעירי אף בהקטרת שאור, וה"ה לחמץ, וכל זה לדעת ר"ע אבל לדעת חכמים אין היתר מצטרף לאיסור גם בנזיר, ולכל התורה לכו"ע אין מצטרף.

 הקטרה פחות מכזית לאביי הויא הקטרה, ולכן גם שאור פחות מכזית חייב גם בלי צירוף, משא"כ לזעירי דווקא בכזית בצירוף שאור עם היתר.

 מקפה שלתרומה ושום ושמן של חולין, נגע טבול יום במקצתן פסל את כולן, מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה ונגע במקצתן פסל רק מקום מגעו דיש שם תרומה עליו, או משום דין היתר מצטרף לאיסור ולכן טמא עכ"פ במקום הנגיעה, או משום דיש בו כזית תרומה בכדי אכילת פרס.

צירוף אכילה בכדי אכילת פרס הלכה למשה מסיני היא אפילו אם האיסור מעורב בהיתר.

כותח הבבלי לחכמים אינו חייב עליו, דאם טבל בו פתו כדרכו אין בו כזית חמץ, ואפילו אכל ממנו שלא בדרך טיבול והיה בו כזית חמץ כדי אכילת פרס כיון שאין דרכו בדרך אכילה אלא דרך טיבול לאו אכילה היא לחייב עליה.

ב' קדרות או קופות א' של חולין וא' של תרומה ולפניהם ב' סאין א' של חולין וא' של תרומה ונפלו אלו בתוך אלו ואין ידוע אם נפל תרומה לתוך החולין או לתוך התרומה, בתרומה דאורייתא לחומרא ובדרבנן לקולא.

דף מ"ד ע"ב

חידוש איסור משרת בנזיר היא – לר"ע דהיתר מצטרף לאיסור, לחכמים דטעם כעיקר דהיינו דטעם האיסור כעיקרו וממשו וילפינן מנזיר לכל התורה, (דמה נזיר שאין איסורו לעולם, ואין אסור בהנאה, ויש היתר לאיסור ק"ו שאר איסורים).

נזיר ששרה פתו ביין ואכל כזית יין שנבלע בפת אפילו שאינו בעין חייב לכו"ע.

טעם כעיקר לר"ע ילפינן ממה שאסרה התורה לבשל בקדירה שיש בה בליעת עכו"ם כשחוזר ישראל ומבשל פולט בליעתה לתוך תבשיל ישראל, ולחכמים גיעולי עכו"ם חידוש הוא שאסור שאפילו שנפגם טעמו קצת ואינו בו טעם מאכלות אסורות ממש ואעפ"כ אסרו הכתוב (וילפינן טעם כעיקר ממשרת דנזיר כנ"ל).

בליעה ששהה בדופן הכלי כל הלילה הופג טעמו ותו לא משבחת האוכל דהו"ל נותן טעם לפגם ומותר בכל התורה, דילפינן מנבילה דבעינן שיהא ראוי ליתן לגר וכל שאין ראוי לאכילת גר שוב אינו בכלל נבילה.

 איסור בשרבחלב חידוש הוא שלא מצינו בשאר איסורים שאילו מדאורייתא מותר לשרותם יחד כל היום ולאכלו (ורק מדרבנן הוא דאסור) ואילו בישלו אסור מדאורייתא ולכן א"א ללמוד ממנו שטעם כעיקר לשאר איסורי התורה.

ליקוטי תוספות:

אפילו רבי יוחנן שסובר חצי שיעור אסור מן התורה היינו רק לאיסורא אבל למלקות צריך שיעור.

***************

יום שלישי כ"א טבת תשפ"א

מסכת פסחים דף מ"ה

דף מ"ה ע"א

היתר מצטרף לאיסור אמרינן בחטאת לכו"ע – כגון חטאת שנגע בבשר שלמים או חולין ונבלע בה, דין הבשר כדין החטאת אם החטאת פסולה, פסולה גם היא, ואם אין החטאת פסולה בשר שלמים שנגע בה מותרת רק ליום ולילה ולפנים מן הקלעים ולזכרי כהונה כדין חטאת, והגם שיש להבשר שני מינים שלמים וחטאת הולכין אחר החמור משום דאמרינן היתר מצטרף לאיסור בנגיעת קרבן חטאת.

היתר בצירוף איסור בכל התורה לא אמרי' – לר"ע שחטאת ונזיר הוי שני כתובים הבאים כאחד, לחכמים הגם שיש רק כתוב אחד דהיינו חטאת, וחולין מקדשים לא גמרינן.

איסור לאיסור מצטרפין בנזיר אפילו אכלן בזה אחר זה, משכלל הקרא חרצנים וזגין באכילה אחת בקרא דמכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל, ואילו איסור והיתר למ"ד דמצטרפים היינו דווקא כשנותנן בפיו ובולען בבת אחת.

משנה: בצק שבסידקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, ואם לאו בטל במיעוטו, ללישנא קמא אם עשוין לחזק אפילו כזית א"צ לבער ואם אין עשוין לחזק חייב לבער ובפחות מכזית א"צ לבער, ללישנא בתרא אם עשוין לחזק בפחות מכזית א"צ לבער ואם אין עשוין לחזק אפילו פחות מכזית צריך לבער, י"א דקי"ל כלישנא בתרא לחומרא, וי"א דתלוי בפלוגתא דרשב"א ות"ק אם מהני ביטול כזית לכלי.

דף מ"ה ע"ב

כופת שאור שייחדה לישיבה, לרשב"א בטילה אפילו יש בה כזית, לא ייחדה לישיבה צריך לבער אפילו עיפשה דראוי להחמיץ בה כמה עיסות, לת"ק אפי' ייחדה לישיבה צריך לבער כל זמן שלא טח פניה בטיט, ונחלקו אם הלכה כרשב"א.

ביטול לכלי במקום לישה לחזק הכלי (לרשב"א), במקום השוליים שמקבלים המים מותר אפילו בכזית, ובדפנות מהני רק בפחות מכזית, ושפה העליונה בין בחוץ בין בפנים לא הוי מקום לישה כלל וחייב לבער אפילו פחות מכזית.

ב' חצאי זיתים בסידקי עריבה וחוט של בצק ביניהם רואין כל שאילו ינטל החוט וניטלין עימו חייב לבער, ובבית אפילו אין החוט מצרפן חייב לבער, שלפעמים כשמכבד הבית יצטרפו, ומספק"ל בגמרא בבית ועליה, בית ואכסדרא, ב' בתים זה לפנים מזה אם חוששין שיצטרפו.

פת שעיפשה וראוי לאכילת כלב, לת"ק עדיין שם אוכל עליו לעניין חמץ וטומאת אוכלין, ולרבי נתן אוכל המיוחד לאדם נפסל כשאין ראוי לאדם.

עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח תוך ג' ימים לפני פסח חייב לבער, קודם לכן א"צ לבער, ולרבי נתן אם נתן בתוכה עורות אפילו תוך ג' ימים לפני פסח אין חייב לבער, והלכה כר"נ אפילו אם נתן יום ואפילו שעה א' קודם הפסח.

ליקוטי תוספות:

דעת רש"י בהיתר מצטרף לאיסור בדעת חכמים לענין קדשים היינו אפילו לא איבלע בה טעמו אלא הוא הדין אם אכל חצי זית פיגול וחצי זית היתר בבת אחת.ולענין טעם כעיקר הכי ס"ל רבי עקיבא וחכמים בסוגיין ,אבל חכמים המתירים כותח לית ליה טעם כעיקר .משום שגיעולי נכרים חידוש הוא כחכמים ,ומשרת ס"ל שהיתר מצטרף לאיסור לענין נזיר.

***************