לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא בתרא 

חילוקים בין רבי עקיבא וחכמים . מה כלול במכירת בית .

דף ס"ה – ע"א

לרב ורב הונא – הלכה כחכמים שמוכר בעין רע מוכר, ולכן המוכר בור בחצירו לא מכר לו דרך לבור, ואחים שחלקו יש לפנימי דרך על החיצון וזה שנטל הפנימי מכר חלקו שהיה לו בחיצוני ושייר לעצמו דרך, ויש לכל אחד להעמיד סולם בחצר של אחיו כדי לעלות לעלייה, ויש לכל אחד מהם זכות לעכב השני מלהעמיד בניין נגד החלון, ויש לכל אחד זכות באמת המים בחצירו של אחיו, לשמואל ורב נחמן – הלכה כרבי עקיבא שמוכר בעין יפה מוכר ולכן אחים שחלקו אין להם זה על זה דרך וסולם וחלונות ואמת המים, ו'הלכה' כרבי עקיבא.

המוכר או נותן שני בתים זו לפנים מזו אין לפנימי דרך על חיצון, גם לחכמים שהמוכר בעין רעה מוכר היינו דווקא במשייר לעצמו מה שאין כן במוכר או נותן לשנים, וכל שכן חיצון במתנה ופנימי במכר, פנימי במתנה וחיצון במכר יש לפנימי דרך על חיצון שנותן בעין יפה נותן גם לחכמים, וגם לרבי עקיבא שמוכר בעין יפה מוכר מכל מקום כיון שנתן לאחד במתנה עינו יפה בו יותר ממי שמכר לו.

דף ס"ה – ע"ב

משנה . המוכר בית – לתנא במשנה: מכר כל תשמישי הבית הקבועים והמחוברים בקרקע כגון דלת [נגר מנעול המחוברים בדלת] מכתשת הקבוע בקרקע, איצטרוביל [עיגול סביב לריחיים], אבל קבוע ואינו מחובר ולפעמים מיטלטלת לא מכר כגון מפתח הקבוע בדלת, מכתשת המיטלטלת, משפך שעל הרחיים, תנור וכירים, לרבי מאיר: מכר כל תשמישי הבית אע"פ שמיטלטל, לתנא בברייתא: לא מכר לו מכתשת עשויה וקבעה בקרקע אלא בחקוקה בקרקע, ואם אמר הבית וכל מה שבתוכו מכר כל התשמישים המטלטלים המיוחדים לבית זה שאין רגילים להשאיל מפני כובדם, ולא בור דות וחדר שליד הבית [כמבואר לעיל דף ס"א.].

צינור שקבע ולבסוף חקק אינו פוסל המקוה, חקק ולבסוף קבע – לתנא בברייתא: פוסל המקוה משום שהמים שאובים, להו"א בש"ס לרבי אליעזר: שכל המחובר לקרקע כקרקע כשר, ולרבנן: שכל המחובר לקרקע אינו כקרקע פסול.

***********

 

כוורת דבורים . דף של נחתומים ממתכת ופשוטי כלי עץ . צינור שחקק ולבסוף קבע או קבע ולבסוף חקק . מי גשמים שחישב עליהם .

דף ס"ו – ע"א

כוורת דבורים המחוברת לקרקע בטיט, לרבי אליעזר: הרי היא כקרקע לכל דבר ונקנה בכסף שטר וחזקה, וקונים בקניין אגב מטלטלים, וכותבים עליה פרוזבול [שאין כותבים אותו אלא אם יש ללוה קרקע], ואינה מקבלת טומאה, וכן לא הדבש שבתוכה כיון שמחובר לקרקע אין לה תורת כלי, והרודה ממנה בשבת חייב חטאת כתולש מן הקרקע, שנאמר 'ויטבול אותה ביערת הדבש' דקרי מקום גידול הדבש יער, לחכמים: אינה כקרקע.

דף של נחתומים העשוי ממתכת שקבעו בכותל בין תיקנו ולבסוף קבעו בין קבעו ולבסוף תיקנו, רבי אליעזר: מטהר וחכמים: מטמאים, עשוי מפשוטי כלי עץ טהור לכו"ע.

צינור שחקק ולבסוף קבע, לרבי אליעזר: שכל המחובר לקרקע כקרקע אינו נקרא כלי ואין המים פוסלים משום שאובים, לחכמים: שכל המחובר לקרקע אינו כקרקע נקרא כלי ופוסל המקוה משום שהמים שאובים. קבע ולבסוף חקק – לרבי אליעזר: כשר, לחכמים: אין המים פסולים משום שאובים [ולא כהוי אמינא בש"ס דף ס"ה:] שאם המקוה נעשה כהוגן בתחילה עם ארבעים סאה שאינם שאובים והוסיפו אחר כך מים שאובים [אפילו נתן סאה ונטל סאה] כיון שבעלמא אין המקוה פסול אלא מדרבנן, בקבע ולבסוף חקק כיון שאין עליה שם כלי בתלוש לא פסלו.

דף ס"ו – ע"ב

מי גשמים שיורדים וחישב עליהם שידיחו האיצטרובלין [מושב סביב הריחיים] לרבי אליעזר: כיון שמחובר לקרקע דינו כקרקע אין המים מכשיר הזרעים לקבל טומאה, שדווקא משקה שתחילתו לרצון שירדו על מטלטל מכשיר זרעים, ואיבעיא לחכמים: שסוברים במכתשת קבועה ומחובר לקרקע שדינו כמטלטלים ואינו בכלל מכירת הבית האם זהו משום שסוברים כל תלוש ולבסוף חיברו דינו כמטלטלים ומכשיר זרעים, או שסוברים שדינו כמחובר ומה שאינו נמכר בכלל בית משום שסוברים שמוכר בעין רעה מוכר.

*************

המוכר חצר, קרקע, ובית הבד.

דף ס"ז – ע"א

עישור נכסי שהבת נוטלת לנדוניתא מנכסי אביה אם מת, גובה מקרקע ולא ממטלטלים, וכיון שהלכה כרבי אליעזר שכל המחובר לקרקע כקרקע גובה מאצטרובלי של ריחיים, וכן משכירות בתים שהוא שכר קרקע.

משנה . המוכר חצר, – לת"ק: מכר בתים חיצוניים ופנימיים, בורות שיחין ומערות, בית שתשמישו להוציא זכוכית מהחול, חנויות הפתוחות לתוכה, והפתוח לתוכה וגם לרשות הרבים אם רוב תשמישים עם החצר נמכר עמה, ולא מכר תשמישי הבית שאינם קבועים, אמר הוא וכל מה שבתוכו הכל מכור חוץ ממרחץ ובית הבד שבתוכה.

המוכר חצר, – לרבי אליעזר: לא מכר אלא אויר חצר ולא בתים ובורות, ללשון א' לרבא – בין אם אמר שמוכר לו דרתא או חצר [ולת"ק דווקא אם אמר דרתא, אבל אמר חצר גם לת"ק לא מכר לו אלא אויר החצר], ללשון ב' לרבא – רק אם אמר חצר, אבל אם אמר דרתא אפילו שהוא תרגום לחצר אבל משמע גם לשון דירה ומכר הבתים שבו.

דף ס"ז – ע"ב

מכר קרקע שמוציאים ממנו חול וקרקע של נהר שמוציאים ממנה כסף וזהב או דגים, ללישנא קמא: החזיק באחת מהם לא קנה שני, שהם שני תשמישים שונים, אבל מכר עשר שדות בעשר מדינות ונתן דמי כולם גם במקום שלא קונים בכסף רק בשטר או חזקה קנה הכל שכולם עומדות לזריעה, ללישנא בתרא: גם במכר שני סוגי קרקע בתשמישים שונים והחזיק באחת מהם קנה הכל.

משנה . המוכר בית הבד, מכר תשמישים שקבועים שם- עריבה שאוצרים בה, אבן שמכניסים בה העץ ששוברת הזיתים, כלונסות של ארז שמעמידים עליה הקורה, בריכה גדולה, ריחים התחתונה, הנסרים סביב הזיתים כדי שלא יתפזרו שקבועים שם, ולא הנסרים שנותנים על הזיתים שמטלטלים הם, ולא הגלגל להעלות ולהוריד הקורה, והקורה והריחים העליונה, ובזמן שאמר הוא וכל מה שבתוכו הכל מכור (גם רחיים העליון) חוץ משק שעשוי מנוצה של עזים ועור, לרבי אליעזר: מכר את הקורה שהיא עיקר בית הבד.

משנה . המוכר מרחץ, מכר בית הפנימי וחיצוני, בית הנסרים שמכניסים שם נסרים שנותנים על גבי קרקע לעמוד עליו לאחר הרחיצה, בית שמכניסים שם הסודרים שעוטפים הראש מחום המרחץ, בית הספלים, בית האלונטית, ולא הנסרים, והספלים והאלונטיות, בזמן שאמר הוא וכל מה שבתוכה הכל מכור חוץ מבריכות מים השופכות מים למרחץ, ואוצרות עצים, גם בימות החמה שמועט הם אינם בטילות למרחץ, אמר מרחץ וכל תשמישיו ומיצר לו מיצרים מכר לו גם אוצרות המים והעצים כיון שהם בתוך המיצרים וראוי לבית המרחץ הגם שראוי גם לשאר תשמישים.

 **************

 

המוכר עיר .

דף ס"ח

משנה . המוכר עיר, מכר בתים, בורות, שיח, מערה, מרחץ, שובך, בית הבד, גינות שראוי לטייל בהם שסמוך לעיר ובתוך העיר, לרבן שמעון בן גמליאל: שדות סביב העיר, וי"א בשיטתו שמכר גם עבד שממונה מטעם שר העיר להראות תחומי השדה של כל אחד, ולא מטלטלים, ועבדים הגם שדינם כקרקע כיון שיכול להוציא מהעיר אינם בכלל העיר, ולא חתיכת בקעה גדולה הסמוכה לעיר ומופלגת ממנה קצת, ולא כפרים הסמוכים לה, ולא יער וביבר של חיה עופות ודגים שסמוכים לה ולא פתוחים לה, וי"א בדעת רבי יהודה: שמכר סופר המלך הכותב מספר השדות ובתים ואנשים לצורך מיסים, וכפרים שסמוכים לה.

 ****************