לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי י"ז אלול תשע"ז

מסכת סנהדרין דף נ"ג

דף נ"ג ע"א 

'איש' פרט לקטן 'אשר ינאף את אשת איש' ולא אשת קטן, 'רעהו' ולא אשת עכו"ם, 'מות יומת' – בחנק, לר' יאשיה דחנק קל מכל מיתות וע"כ בכל מקום שאינו מפורש באיזה מיתה הוי בחנק, לר' יהונתן כל מיתה סתם הוי חנק דלמדים ממיתה בידי שמים שאין במיתה סימן, ואף שגם שריפה אין בה סימן מ"מ יליף מבת כהן דדוקא היא בשריפה ולא כולם רק במפורש בו.

הנסקלין למדין מאוב וידעוני מדמיהם בם לג"ש, וממות ימותו לומדים שאם א"א יכול להמיתו במיתה הכתובה בו המית בו בכל מיתה שאתה יכול.

אלו הן הנסקלין הבא על אימו, ועל אשת אביו, ועל אשת בנו, ועל הזכר, ועל הבהמה, ואשה שמביאה בהמה עליה, והמגדף את השם, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למלך, ובעל אוב וידעוני, והמחלל השבת, ומקלל אביו ואמו, והבא על נערה מאורסה, והמסית היחיד לעבודה זרה או הרבים, והמכשף, ובן סורר ומורה.

בא על אמו בשוגג, לרבנן, חייב שנים גם משום אשת אביו, לר' יהודה רק משום אמו, בא על אשת אביו חייב גם משום אשת איש, בא על כלתו חייב גם משום א"א, וכ"ז בין מן האירוסין ובין מן הנישואין, ואין איסורם מסתלק אחר מיתתם.

לברייתא, פליגי ר' יהודה ורבנן בחייבי לאוין ובזה סבר ר"י דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין.

והא דפליגי ר' יהודה ורבנן בפירוש איסור מצווה ואיסור קדושה לת"ק מצווה היינו שניות דמצווה לשמוע דברי חכמים וקדושה היינו חייבי לאוין ולר"י מצווה היינו חייבי לאוין ושניות דרבנן קרוי קדושה ועכ"פ בשניהם הדין דחולצין ולא מתיבמין ועכ"פ זיקה יש להם וא"כ ס"ל דקידושין תופסין בהם, לדברי ת"ק קאמר ולדידיה שאין בהם חליצה כחייבי כריתות.

ר' יהודה דמתניתין

לאביי, טעמו דכתיב אמך היא משום אמו אתה מחייבו ולא משום אשת אב, וקשה דא"כ 'ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא' ממעט להיפך ועוד דאפשר לדרוש כדרבנן.

לרב אחא בריה דרש איקא, 'ערותה' משום ערוה א' אתה מחייבו ולא משום ב' ערוות, וקשה מהבא על כלתו שחייב משום כלתו ומשום אשת איש.

לרבא, ממעט מערות אמך היא דערות אביך דכתיב ברישא ילפינן בג"ש מערות אביו גילה דבאישות הכתוב מדבר ולא במשכב זכור, וילפינן מזה לאשת אביו שהיא אמו ואשת אביו שאינו אמו שחייב משום אשת אב, וע"כ 'ערות אביך היא' בא למעט מאשת איש ולא מאם, ו'ערות אשת אביך' דרישא לאזהרת אשת אב לאחר מיתה ו'ערות אמך' להביא אמו אנוסה, וע"כ 'ערות אמך היא' למעט מאיסור אשת אב.

*************