ברכת אנג'רה העשויה מטף ( מובא בספר 'ויען ראובן').
מפסקי כמוהר"ר ראובן וובשת שליט"א הרב הראשי הנבחר ליהודי אתיופיה (הסרטון המלא מתוך הדרשה של הראשל"צ יצחק יוסף שליט"א, מיום עיון לציון חג הסגד במכון מאיר)
לגבי השאלה מה הברכה שמברכים על פת העשויה "מטף" והוא קמח שאינו מחמשת מיני דגן, ופת זו נקראת אנג'רה (בלשון יהודי אתיופיה) או לחוח (בלשון יהודי תימן).
תשובה:
כתב הרי"ף (ברכות דף כ"ו ע"א בדפי הרי"ף) ופת דוחן בתחילה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות. ע"כ.
והרמב"ם (פ"ג מהלכות ברכות ה"י) כתב, אורז שבישלו או שעשה ממנו פת בתחילה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות ובלבד שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו. אבל פת דוחן או פת של שאר מיני קטניות בתחילה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות.
ו"הכסף משנה" (ד"ה אבל פת דוחן) כתב , כ"כ הרי"ף ז"ל וטעמו לפי שדרך התלמוד להזכיר אורז ודוחן בהדי הדדי ובהאי ברייתא לא הזכיר דוחן אלמא דוקא אאורז מברך בורא מיני מזונות אבל לא אדוחן, וכו'. ע"ש.
ואומנם דעת הרא"ש (סי' י') שדין דוחן כדין אורז דאיהו נמי מיזן זיין וסועד הלב כמו אורז הלכך מברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות, אבל העושה פת או תבשיל ממיני קטניות ליתא בכלל מזון ומברך עליו שהכל ובורא נפשות רבות.
וכן דעת רבינו יונה (ברכות דף כ"ו ע"א מדפי הרי"ף – ד"ה וגאון אחד) דאורז ודוחן דינם שוה ומברך על שניהם בורא מני מזונות ובורא נפשות רבות. והוסיף עוד רבינו יונה (ד"ה הנה למדנו) והוא הדין נמי לכל דבר שהוא מזון ודרך לאוכלו למזון כמו הפנצ"ו שמברך עליו תחילה בורא מיני מזונות אך בפת שעושין מקטניות כגון פת של פולין וכיו"ב מברך שהכל שאין דרך לעשות פת כל כך מהקטניות כמו מהאורז והדוחן.
ובה"ג (הל' ברכות פ"ו ז', ע"ב) כתב שעל פת דוחן מברך בורא פרי האדמה. וכן הטור (סי' רח') הביא דברי בה"ג והוא הדעה הראשונה שהביא בהלכות גדולות (ברכות פ"ו לענין אורז) וכן הוא דעת רס"ג בסידורו (עמ' פ"ה) וכ"כ הסמ"ג (עשין כ"ז דף קי"א ע"ב) (וע"ע במשנ"ב סי' רח' ס"ק ל"ג).
כתב מרן השו"ע (סי' רח' סעי' ח') על פת דוחן ופיליז"ו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות רבות. ע"כ.
והנה מרן השו"ע כאן פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם שעל פת דוחן מברך שהכל. ואמנם הפר"ח (או' ח') "כתב לדחות דברי השו"ע ושהעיקר כדברי הראשונים הסוברים שמברך מזונות על פת דוחן ושכן מוכח מהסוגיא והביאו הערך השלחן (סק"ג) וכתב שאין דבריו מוכרחים והביא הערך השולחן שאמנם רבים מהראשונים פסקו שעל פת דוחן מברך מזונות , מ"מ לעניין הלכה העיקר כדעת השו"ע שמברך שהכל ושאף הר' חיים בן עטר בספרו ראשון לציון (ברכות ל"ז ע"א) שכתב מתחילה כדברי הפר"ח חזר בו ופרק שמברך שהכל.
והמשנ"ב בביה"ל (ד"ה על פת דוחן) הביא בשם הרבה ראשונים שסוברים שעל פת דוחן מברך מזונות, ומסקנתו שמי שרוצה לברך מזונות אין מוחין בידו, וסיים שמי שמברך שהכל על דוחן ושאר דברים בודאי יש לו על מה שיסמוך.
והרב כה"ח (ס"ק מ"ד, ד"ה על פת דוחן וכו') כתב שדברי מרן השו"ע הם דעת הרי"ף והרמב"ם אבל בה"ג כתב לברך על פת דוחן בורא פרי האדמה, והרא"ש וגאון כתבו שדין דוחן כדין אורז דאיהו נמי מיזן זיין וסועד הלב כמו אורז ומברך עליו תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות וכו'. ואע"ג דאנן קיי"ל ספק ברכות להקל ואין לברך כי אם שהכל מ"מ נפק"מ דאם בירך על פת דוחן בורא פני האדמה או בורא מיני מזונות בדיעבד יצא וכן בדיעבד אם בירך אחריו על המחיה יצא.
ושם או' מ"ו (ד"ה מברך שהכל וכו'.) כתב ואע"ג דאשתנו למעליותא, י"ל כיון דיצא מתורת פרי אין יכול לומר בורא פרי האדמה, והמוציא אין מברכין אלא בה' מינים ולכן מברכים שהכל. ע"כ.
ועינא דשפיר חזי למש"כ הג"ר דוד יוסף שליט"א (אוצרות יוסף סי' י' עמ' ס') שעל פת שנעשית מקטניות אפי' במקום שדרכם לגדל הקטניות במיוחד לשם עשיית פת, לדעת הרי"ף והרמב"ם וסיעתם שפסק בשו"ע כוותיהו, וכן אליבא דפירושו הראשון של רבינו יונה, יש לברך שהכל נהיה בדברו, ואין לברך האדמה, ובהמשך כתב שם: ואחר שכתבתי כל הנ"ל הצגתי תשובתי בזה בפני אאמו"ר מופה"ד מרן הרשל"צ (שליט"א) ולאחר שעיין היטב בדברים ונשאתי ונתתי עמו בזה הסכים עם כל הדברים ובהסכמתו לספרי זה כתב בזו הלשון: ולחיבת הקדש אציין כי עיינתי בתשובתו שבאוצרות יוסף ח"י (סי' י') בדין פת שנעשית מקטניות אשר נטחנו , וכן מיני חטיפים הנעשים מתירס והעלה להלכה שברכתם שהכל מכמה טעמי תרוצי ודבריו נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ע"פ רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים וכו'. והמעיין ישר יחזו פנימו שיפה דן יפה הורה ודבריו נכונים לאמיתה של תורה בלי שום פקפוק חדאי נפשאי יישר כוחו וחילו, עכ"ד.
המורם מכל האמור:
ברכת האנג'רה (לחוח) שאינה עשויה מאחד מחמשת מיני דגן כגון: דוחן, טף, וכד'. בתחילה, ברכתו 'שהכל נהיה בדברו' ולבסוף 'בורא נפשות רבות' כדעת מרן השו"ע והרי"ף והרמב"ם.