הלכות לשון הרע הלכה יומית

ח' אדר

רכילות , מורים
עניין נוסף שהמורה חייב להקפיד עליו הוא גילוי סוד שנמסר לו מפי תלמידו.
מצב נפוץ הוא, במיוחד בקרב מורים לגיל הרך, שילד מגלה למורה סוד משפחתי שהוריו בודאי אינם רוצים שאיש ישמע עליו. בשום פנים ואופן לא הותר למורה להאמין לדברים כאלו אם יש בהם דברי גנאי או כאשר פרסומם עלול להזיק למשפחה. ברור שלמורה אסור לספר לאחרים מה שסיפר לו הילד.
יתרה מזו, סיפור הדברים ששמע מפי הילד להוריו עלול להיות רכילות (מכיוון שיש בכך כדי להעכיר את היחסים בינם לבין בנם) או אונאת דברים, גרימת נזק באמצעות אמירת הדברים.
במצבים מסוימים יהיה זה ראוי שהמורה ידבר עם ההורים כך שיוכלו להזהיר את ילדם שלא יחזור על הדברים ולא לשוב ולספרם.
אבל, אם הילד מזכיר משהו שיש בו כדי להזיק, יתכן שתידרש התערבותו של המורה. הדבר נכון במיוחד כשהדבר נוגע להתעללות. צריך לבדוק היטב את הדברים ובשעת הצורך יש לפנות לרשויות המתאימות.
כשתלמידים בוגרים יותר מספרים למורה דברים אישיים, אסור לו להעבירם הלאה ולספרם למישהו אחר. אם יש לו צורך בהצעת מפקחים או עמיתים לעבודה, לא יגלה להם את זהותו של התלמיד המדובר. מותר למורה לגלות את הדברים וכן את זהות התלמיד רק כאשר התלמיד מגלה לו דברים שההלכה מחייבת אותו לגלות לאחרים. בכך נכללות בעיות התנהגות או בעיות בריאות שהנהלת המוסד חייבת לדעת עליהן (כגון חוסר איזון כימי).
כמו במקרה של המרפא או עורך הדין, על המורה להתייעץ עם בעלי סמכות הלכתית כאשר מתעוררות שאלות של גילוי סודות.

ט' אדר

רכילות , דיבור לתועלת: סיכום
לאחר דיון בדיני דיבור לתועלת הן ביחס ללשון הרע והן ביחס לרכילות, מתברר שאין קיצורי דרך בהחלטה האם לומר דברים כשמכוונים לתועלת. הימנעות מדיבור בשעת ספק יכולה להיות נכונה כשמדובר במצבים שאינם לתועלת, אבל כשחייו של מישהו אחר, או איכות חייו, תלויים על חוט השערה, יתכן שהאדם יידרש להתערב בעניין.
חייבים ללמוד היטב את פרטי כל שבעת התנאים הנדרשים לסיפור גנאי כשמכוונים לתועלת, או לפחות להיות בקשר עם אדם מוסמך הבקיא היטב בעניינים אלו.

י' אדר

רכילות , איסור השמיעה
כמו בהלכות לשון הרע, כן חייב אדם לעשות כמיטב יכולתו כדי להתעלם ממי שעומד להתחיל, או שכבר התחיל, לספר רכילות. אם מישהו מתחיל לספר כיצד גרם פלוני עול לאלמוני, ומאזינים ברצון להמשך דבריו, הרי זו – לפי החפץ חיים – עבירה על לאו "לא תשא שמע שווא" (שמות כ"ג, א'). כפי שמגונה לספר רכילות, כך גם מגונה לשמוע רכילות.

י"א אדר

רכילות , המדובר
אסור לשמוע דברי רכילות הקשורים באחרים, ועל אחת כמה וכמה כאשר מספרים לשומע כיצד אחרים שונאים אותו. (כשיש מטרה לתועלת בהבאת הדברים לידיעת השומע, יתכן שיהיה מותר לשמוע אותם. נרחיב על כך בעז"ה בהמשך). אסור לשמוע דיבורים כיצד דברו אחרים בגנות בני משפחתו או ידידיו של פלוני. בדרך כלל אין בשמיעת דברים אלו כל מטרה מועילה והיא גורמת לשומע לשנוא את האדם שעליו מדובר.

—