הלכות לשון הרע: הלכה יומית

י"ז טבת 
לשון הרע: קבלת לשון הרע
זהירות באיסור קבלת לשון הרע

העובדה שדברי גנות נאמרו מתוך כוונה לתועלת אינה מתירה לשומע לקבל זאת כעובדה. מותר לשמוע דבר גנות לשם תועלת, אבל אסור להאמין למידע שלילי זה. מותר לאדם לפעול על יסוד מידע כזה בהביאו בחשבון שיתכן שיש בכך אמת.
משום כך התנאי הראשון לדיבור לשם תועלת הוא שהאדם  יודע ממקור ראשון את המידע השלילי אותו הוא מוסר. היות ואין לקבל לשון הרע כעובדה, אין הוא יכול להציג זאת לאחרים כעובדה. במצבים שבהם מותר למסור הלאה מידע מכלי שני, נדרש האדם לציין שהוא שמע זאת מאחרים ואין הוא בטוח בדיוקם של הדברים.

י"ח טבת

לשון הרע: קבלת לשון הרע
גישה נכונה

הגמרא אומרת בבהירות שעל אף שאין להתייחס לדברי גנות כאל עובדות אפשר וצריך לפעול להגנה עצמית או להגנת אחרים מתוך החישוב שיתכן ויש אמת בדברים. כשם שאסור ואווילי להאמין לדברי לשון הרע שאדם שומע, כן יהיה זה אווילי וחסר אחריות להתעלם לחלוטין מדברים שעשויים להציל את האדם או אחרים, מפני אפשרות של נזק או סבל.
במישור האישי, אסור לשנות את היחס אל האדם נשוא דברי הגנות. סביר להניח שהדברים אינם מדויקים, אם לא כוזבים לגמרי. לפיכך אסור שהדברים ישפיעו כלל וכלל על יחס לאותו אדם, ויש להמשיך לנהוג כלפיו בסבר פנים יפות ולהמשיך לעזור לו כמו בעבר. במישור המעשי, צריך לברר את העניין ולהתגונן מפני כל נזק אפשרי העלול להיגרם אם יתברר שהדברים אכן נכונים.

אם למשל, אדם שומע שמטילים דופי ביושרו של אחד ממכריו, אסור לו לחשוב עליו כעל אדם בלתי הגון – אבל עליו לשמור את ארנקו במקום בטוח כאשר אותו מכר נמצא בסביבה! אם מספרים לאדם שפלוני המקבל צדקה הוא בעצם איש אמיד, לא יפסיק לתמוך בו עד שהעניין יבורר היטב ויתבהר מעל לכל ספק שאין הוא זקוק לתמיכה.