הלכות שמיטה איסור סחורה
נאמר בתורה (ויקרא כה, ו): "והיתה הארץ לכם לאכלה", ודרשו חז"ל במסכת עבודה זרה (סב.): "לאכלה ולא לסחורה". העושה מסחר בפירות הקדושים בקדושת שביעית עובר על מצוות עשה, אעפ"כ הפירות מותרים באכילה.
בשווקים נמצאים פירות וירקות תחת הגדרות שונות.
- יבול נכרי: גידולים שגדלו בקרקע השייכת לגוי במשך כל השנים.
- היתר מכירה: גידולים שגדלו בקרקע של יהודי שנמכרה לשנת השמיטה לגוי, כפי שמוכרים את החמץ לגוי בפסח ולאחר החג קונים ממנו בחזרה.
- יבול חו"ל: גידולים שגדלו מחוץ לגבולות ארץ ישראל, במקומות בהם אין את המצוות התלויות בארץ.
- שישית: פירות שגדלו בשנה השישית.
- אוצר בית דין: בית הדין מקבלים בעלות על קרקע השייכת ליהודי, ובעל הקרקע שממשיך לעבוד בשדהו, הוא שליח בית הדין.
פירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית ואינם נמצאים תחת אוצר בית דין, אסור ללקוט כמות גדולה ולמכור, אולם כמות קטנה מותר.
הכסף שמקבל המוכר עבור מכירת פירות הקדושים בקדושת שביעית נהיה קדוש בקדושת שביעית, לכן כל מאכל שקונה בכסף זה אפילו אם אינו גידולי קרקע (כמו בשר, דגים, חלב וכדומה) מקבל את קדושת הכסף, ויש לשמור בו קדושת שביעית.
משום כך, יש להיזהר ולקנות בשנת השמיטה פירות וירקות אך ורק במקום שיש בו תעודת כשרות, ולא להכנס לבעיות הלכתיות שאינם מצויות בשאר השנים.
אין לקנות פירות בשנת השמיטה מאדם שאיננו בקי בהלכות שביעית (באופן שאין לו תעודת כשרות), מפני החשש שפירותיו קדושים בקדושת שביעית והכסף אותו הוא מקבל יש בו קדושה. ומכיון שהמוכר לא ינהג בכסף בקדושה, נמצא הקונה מכשיל אותו, ועובר משום "לפני עיור לא תתן מכשול".
פירות הקדושים בקדושת שביעית אסור להוציאם לחוץ לארץ. לכן, פירות הנמכרים בשוק תחת 'אוצר בית דין' אין להוציאם לחו"ל.
אין לקיים מצוות 'משלוח מנות' בחג הפורים עם פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית. (כמו אותם הנמכרים ב'אוצר בית דין' או הגדלים בגינתו)
אולם, אם כבר שלח משלוח מנות אחד כהלכה, וכעת מוסיף ושולח עוד משלוחים רבים לידידיו כפי הנהוג בכדי להרבות אחווה ורעות, יכול לשלוח אף מפירות אלו, אך צריך להודיע למקבל שהפירות קדושים בקדושת שביעית, כדי שיזהר בקדושתם.