יש לדון במצוות הדלקת המנורה בזמן הזה, האם נוכל להדליק במקום המקדש?

האם אפשר להדליק במנורה במקום המקדש בזמן הזה? (באדיבות "דרשו")

הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א – מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית

סוגייתנו עוסקת בעניין קדושת מקום המקדש בזמן הזה. ומבואר בדף טז שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, כלומר שכאשר קדשו את מקום המקדש וירושלים, קדשו אותו לעולם וגם לאחר החורבן קיימת קדושה.

עוד מבואר בגמרא שמקריבים קרבנות, אע"פ שאין בית המקדש קיים, שמכיון שהקדושה קיימת גם כשבית המקדש חרב, אפשר לבנות מזבח ולהקריב קרבנות לשם שמים. במשך הדורות עלתה השאלה האם אכן ניתן להקריב קרבנות בזמן הזה? ונבאר כאן בתמצית את הנדונים ההלכתיים שהעלו רבותינו גדולי הדורות, בדברים המעכבים את ההקרבה.

קדושת המקדש בזמן הזה

א. בעיקר קדושת הבית להלכה נחלקו הרמב"ם והראב"ד (בפ"ו מבית הבחירה הט"ו): דעת הרמב"ם שהקדושה קיימת גם בזמן הזה, אך הראב"ד כתב שרק בתקופת בית שני הייתה קדושה, אבל בזמנינו אין קדושה במקום המקדש, כיוון שידעו שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי, בכבוד השי"ת לעולם, לכן לא קידשו על הזמן הזה, וסיים שכך נגלה לו מסוד ה' ליראיו, א"כ לפי הרמב"ם אפשר להקריב בזה"ז, אך לפי הראב"ד א"א להקריב, כיון שאין קדושת המקדש בזה"ז, ואף שאין בית המקדש נאסר להקריב בבמות כמבואר בתוס' במגילה (דף י.).

טומאה הותרה בציבור

ב. בספר כפתור ופרח פ"ו, כתב שאמר לו רבינו ברוך שר"ח מפריז (מבעלי התוס') רצה לעלות לירושלים ולהקריב קרבן פסח. ותמה הכפתור ופרח: הלא אנחנו טמאים לנפש אדם ואיך נקריב בטומאה? ואח"כ נתיישב שהלא טומאה הותרה בציבור.

יחוס כהונה

ג. עוד דן הכפתור ופרח כיצד נמצא כהן מיוחס ע"ש, והחת"ס (ביו"ד סי' רל"ו) כתב שכיון שאין כהן מיוחס נוכל לסמוך על כהני חזקה, שנושאים כפיים ופודים בכורים, וכן מצדד החזו"א אה"ע (סי' ב' סק"ז), שכשאין כהן מיוחס לא מעכב. וכתב דאפשר שמכל מקום העמידו חכמים דבריהם להצריך יחוס גמור.

בגדי כהונה

ד. הגרעק"א במכתבו לבעל דרישת ציון, דן שאין לנו אפשרות לעשות בגדי כהונה, ואף שחושן וציץ אין מעכב אלא לכהן גדול, א"כ נעשה בגדי כהן הדיוט מפשתן, אכן הרמב"ם פסק שאבנטו של כהן הדיוט עשוי מצמר ופשתים וצריך תכלת וארגמן, ואין לנו בבירור תכלת וארגמן, וכ"כ החזו"א שם, שא"א להקריב בזה"ז כיון שאין לנו תכלת.

שקלי ציבור

ה. היעב"ץ (ח"א סי' פ"ט) דן שקרבנות צבור צריך להביא משקלים של כל עם ישראל, אכן כתב החת"ס שהר"ח רצה להקריב קרבן פסח, שהוא קרבן יחיד ואין צריך בעבורו שקלים.

מקום המזבח

ו. כדי לבנות מזבח צריך לדייק במקומו ואין אתנו יודע עד מה, ובזמן בית שני בנו את המזבח ע"פ נביא שהורה להם את מקומו במדויק, כדכתב הרמב"ם בפ"ב מבית הבחירה ה"ד.

פתיחת דלתות ההיכל

ז. יש הלכה שבשעת הקרבת הקרבנות צריך שיפתחו את דלתות ההיכל, אם כן יש לשאול כיצד יינתן להקריב כשאין בית מקדש, הלא אין פתיחת דלתות! והרשב"א בסוגייתנו הקשה כן, ותי' דדוקא בזמן שהבית קיים צריך שיפתחו את הדלתות, אבל כשאין פתח ואין דלתות אינו מעכב. והחפץ חיים הביאו בלקוטי הלכות זבחים ט (דף נה:) בזבח תודה, ונסתפק שמא בזמנינו, שיש במקום בנין בעו"ה, ושועלים ישמעאלים הלכו בו, אפשר דמעכב.

הדלקת המנורה במקדש בזמנינו

יש לדון במצות הדלקת המנורה בזמן הזה, האם נוכל להדליק במקום המקדש? שהרי הדלקת המנורה דוחה את הטומאה! וראיתי מי שכתב שאי אפשר ע"פ הירושלמי פ"ד דשקלים, שהמזבח והמנורה מעכבים זה את זה וא"א לנו לכוון את מקום המזבח. אכן במאירי בשקלים כתב דזה רק לסוברים שאין מקריבין בלי בית, אבל להלכה שמקריבין אע"פ שאין בית, אין כל הכלים מעכבים את הקרבנות. וכן נראה במגילת תענית, שבזמן החשמונאים שהדליקו את המנורה, עדיין לא חנכו את המנורה, רק לאחר כמה ימים.

הרי התבארו דברי הפוסקים והצדדים בזה, אכן בעונ"ה אנו בגלות בין ישמעאלים, ולא ניתן רשות להקריב קרבנות. ויה"ר מלפני אבינו שבשמיים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נעשה חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם, קטורת ומנורה בטהרה. ויעלה לרצון לריח ניחוח לפניו יתברך.