לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי י"ג ניסן תשע"ח

מסכת עבודה זרה דף ע"ג

דף ע"ג ע"א 

יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא במין במינו – כגון יין ביין. וכן אם נתערב מים שנתנסכו לע"ז במים של היתר, אוסר בכל שהוא. אבל יין שנתערב במים או מים ביין, בנותן טעם. זה הכלל מין במינו במשהו, ושלא במינו בנותן טעם.

המערה יין נסך מחבית לבור – לרב דימי בשם רבי יוחנן אפילו מערה כל היום כולו, ראשון ראשון של איסור בטל ביין של היתר, ומה ששנינו שהיין ביין אוסר בכל שהוא, היינו כשנפל היתר לתוך איסור, שראשון ראשון של היתר בטל באיסור. ויין במים היינו של יין היתר במים של איסור, ומים ביין היינו מים של היתר ביין של איסור. ולשיטת רב יצחק בר יוסף בשם רבי יוחנן רק אם מערה יין נסך מפך קטן לבור בטל ראשון ראשון, אבל בחבית שקילוחו גדול לא.

יין נסך שנפל לבור יין של היתר ונפל שם קיתון של מים – לרבין בשם רבי יוחנן רואין את ההיתר כאילו אינו, והיין של איסור מים רבין עליו ומבטלין אותו. ודווקא שנפל קיתון של מים תחלה, אבל אם לא נפל תחלה, מצא מין את מינו וניעור. וי"א דברי רבי יוחנן על מה ששנינו שיין ביין אוסר בכל שהוא, שאם נפל קיתון של מים רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו, ואפילו אם לא נפל הקיתון תחילה.

ולשיטת חזקיה, אם הגדילו המים ויין של היתר באיסור, שנפל היין נסך לבסוף, בין אם נפל הקיתון ליין של היתר תחילה ובין אם נפל לבסוף אסור, ואין אומרים רואים את ההיתר כאילו אינו, אלא יין נסך מתחבר למינו, ואין המים רבים עליו. ואם הגדילו בהיתר, שנפל היין נסך והמים בבור תחילה, שכבר רבו עליו המים וביטלו, ולאחר מכן נפל יין של היתר, מותר. (ולרבי יוחנן אפילו הגדילו באיסור מותר כמו שנתבאר).

דף ע"ג ע"ב 

שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה, ואין באחד מהם כדי לחמץ, ונצטרפו וחימצו – לרבי אליעזר אחר אחרון אני בא. ופירש אביי שאם קדם וסילק את האיסור קודם שנפל ההיתר מותר, אבל אם לא סילקו, אע"פ שנתן את ההיתר באחרונה אסור. ולחכמים בכל אופן אין איסור עד שיהא באחד מהם כדי לחמץ. ואין ענין בין מחלוקת זו למחלוקתם של רבי יוחנן וחזקיה, כי שם נחלקו אם 'רואים את ההיתר כאילו אינו' או לא, ור"א וחכמים נחלקו לענין 'זה וזה גורם' אם הוא אסור או מותר.

שתי כוסות יין של חולין ושל תרומה ומזגן במים, ויש במים שבשניהם כדי לבטל את התרומה ברוב, ועירבן זה בזה – לרבי יוחנן רואין את ההיתר כאילו אינו, והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו.

לרב ושמואל כל איסורים שבתורה במינן אוסרים במשהו – ושלא במינן בנותן טעם. ולרבי יוחנן וריש לקיש כל איסורים שבתורה בין במינן ובין שלא במינן אוסרים בנותן טעם, חוץ מטבל ויין נסך שאוסרים במינם במשהו ושלא במינן בנותן טעם, יין נסך משום חומרא דע"ז, וטבל כהתירו כך איסורו, שהרי חיטה אחת פוטרת את הכרי.

 

*************