
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום ראשון י"ב שבט תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף י"ג
דף י"ג ע"א
עיר שיש בה איד לעבודת כוכבים – אסור לקנות מן החנויות המעוטרות שבה, ומותר לקנות מחנויות שאינן מעוטרות. לריש לקיש – לשיטת חכמים – אין איסור אלא במעוטרות בוורד והדס, ומשום שנהנה מריחם, אבל המעוטרות בפירות מותרות, שנאמר 'לא ידבק בידך מאומה מן החרם', נהנה אסור מהנה מותר. ולרבי נתן גם מהנה אסור. ולרבי יוחנן אפילו מעוטרות בפירות אסור לדברי הכל, שקל וחומר הוא, אם נהנה אסור מהנה לא כל שכן.
יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס – מכריזים ואומרים כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו לכבוד עבודת כוכבים יניח לו את המכס, ואם לאו אל יניח לו את המכס. יהודי שנמצא שם אסור להניח לפי שנהנה, ואסור שלא להניח שהוא מהנה (לריש לקיש לשיטת רבי נתן, ולרבי יוחנן לדברי הכל), אלא בהמה – תיעקר, שמנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה באופן שאינה נטרפת. ואין בזה משום צער בעלי חיים שנאמר ואת סוסיהם תעקר. פירות כסות וכלים – ירקבו, ומעות וכלי מתכות – יוליכם לים המלח.
הולכים ליריד של עובדי כוכבים ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות בתים ושדות וכרמים – וכותב ומעלה בערכאות שלהן, מפני שהוא כמציל מידם. ואם היה כהן – מטמא בחוצה לארץ או בטומאת בית הפרס שהוא מדרבנן כדי לדון ולערער עמהם. ולרבי יוחנן אין היתר ליקח אלא מבעל הבית שאינו נוטל מכס ממנו, אבל לא מתגר שנוטל מכס ממנו ונמצא מהנה לעבודה זרה. (ובמקום שנוטלים מכס גם מבעל הבית, אין היתר לקנות אלא מבעל הבית שאינו קבוע. להלן ע"ב).
כהן מטמא בחוץ לארץ ובבית הפרס שהוא מדרבנן ללמוד תורה ולישא אשה – לרבי יהודה בזמן שאינו מוצא ללמוד, אבל בזמן שמוצא ללמוד לא, ולרבי יוסי אפילו בזמן שמוצא ללמוד, שאין אדם זוכה ללמוד מכל.
דף י"ג ע"ב
אין מקדישין ואין מחרימין ואין מעריכין בזמן הזה, ואם הקדיש והחרים והעריך – פירות כסות וכלים ירקבו, מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח. ובהמה נועל דלת בפניה ומתה מאיליה. אבל לא ינשר פרסותיה – משום בזיון קדשים. ולא ישחטנה – שמא יבוא לידי תקלה לאוכלה. ולא יחתכנה לשנים – לאביי: שנאמר 'ונתצתם את מזבחותם… לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. לרבא: מפני שנראה כמטיל מום בקדשים. אבל אין זה מטיל ממש, שבזמן הזה אינו ראוי להקרבה. ואע"פ שאסור להטיל מום בבעל מום שאינו ראוי להקרבה, היינו משום שראוי לדמיו, אבל בזמן הזה אינו ראוי גם לדמיו.
לקח עבד מן הגוי – אפילו אם עובד כוכבים הוא לא יעקרנו, שהעובדי כוכבים אין מעלין ואין מורידין.
לרבי זירא לוקחים מן הגוי עבד שהוא ישראל – אבל עבד עובד כוכבים אינו מועיל לו. ולריש לקיש לוקחים גם עבד גוי משום שמכניסו תחת כנפי שכינה. ולרב אשי כדי למעט את הגויים מנכסיהם.
*************