לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום רביעי כ"ז אדר תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף נ"ח
דף נ"ח ע"א
רבא התיר במחוזא למכור לגוי יין שהיו בדלי, ושכשך בו גוי את ידו, והחזירו המוכר לחבית, אבל רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה דרב נחמן חלקו עליו ואסרוהו, ושוב חזר בו רבא ואסרו לאחר שהקיפו אביי בראיות, ששמואל אסר בנהרדעא ורבי יוחנן בטבריה, וכן ממה שאמרו בברייתא על אגרדמים (ממונה על המדות) עובד כוכבים שהעלה יין מן החבית דרך קנה חלול, או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית, שאסור בהנאה.
חרם (משוגע ובעל מריבות) עובד כוכבים שהושיט ידו לחבית – וכסבור של שמן היא ונמצאת של יין, ימכר.
דף נ"ח ע"ב
רבי יוחנן בן ארזא ור' יוסי בן נהוראי ביקשו מאחד שימזוג להם כוס יין, ונתברר שהיה גוי – אחד מהם אסר אפילו בהנאה, כי מסתמא היה יודע שחכמים אלו שותים יין, ונסכו. ואחד מהם התיר אפילו בשתיה, כי מן הסתם חשב שהיה שכר ולא נסכו, שאם היה יין לא היו מבקשים ממנו שימזוג להם. והיה בלילה שלא ראה אם יין הוא, ויין חדש שאין לו ריח, ולא שאב מן החבית על ידי כלי, שמגע עכו"ם אפילו שלא בכוונה אסור, אלא שהוריק לתוך הכוס, ולא גזרו חכמים על כחו שלא בכוונה.
יין שמזגו גוי במים – אסור אע"פ שלא נגע בו, משום 'לך לך אמרינן לנזירא'.
ריש לקיש אסר לבני בצרה פירות שאינם מעושרים, ומים של רבים שהשתחוו להם גויים, ורבי יוחנן השיבו ששניהם מותרים, ש'בצרה' אין זו 'בצר', ואינה מארץ ישראל, ופירותיה פטורים ממעשר, ומים של רבים אינם נאסרים.
*************