לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ו' תשרי תשע"ח

מסכת סנהדרין דף ע"ב

דף ע"ב ע"א 

הבא במחתרת נידון ע"ש סופו דאע"ג דלא הרג כיון דחזקה שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אמרינן שהגנב נתכוין להורגו אם יעמוד כנגדו, והבא להרגך השכם להרגו.

בא במחתרת ושיבר כלים, אם יש לגנב דמים חייב לשלם אפילו נאנסו דאדם מועד לעולם, אם אין לו דמים אע"פ שלא הרגו פטור מלשלם דחיוב מיתה ותשלומין באין כאחד. נטל כלים ולא שיברם, לרב פטור, דהא ביש לו דמים חייב אפילו נאנסו דברשותיה קיימא, וע"כ אף באין לו דמים קנאו. לרבא חייב להחזירם, דרק לענין אונסין אוקמוהו ברשותיה כשואל שכל הנאה שלו, אך אין קונאם להיות שלו. רבא לא רצה לקבל מגנבים שרצו להחזיר אילים, הואיל ונפיק מפומא דרב.

הגונב כיס בשבת חייב מיתה ותשלומין, דנתחייב בגניבה בהגבהתו ומיתה רק משהוציא. היה מגרר ויוצא פטור, שבאין כאחד, לרבא ולהלכה היינו דווקא כשזרק הכיס לנהר.

'אין לא דמים אם זרחה השמש עליו', דאב הבא על בנו אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לא אל תהרגהו. בן על האב וכל אדם, אם ברור לך שרחמני עליך אל תהרגהו, אבל מספק תהרגהו.

דף ע"ב ע"ב 

'אין לו דמים' דמים לרבות אפילו בשבת דאין הורגים הרוגי ב"ד. 'יש לו דמים' אפילו בשבת מפקחין עליו את הגל.

'והוכה' בכל אדם, ולא אמרינן דלא בא אלא להרוג בעה"ב, דרדף הוא וניתן להציל בעה"ב בנפשו. 'ומת' בכל מיתה שאתה יכול להמיתו, אף דדרשינן כן ברוצח  מדכ' 'מות יומת', רוצח וגואל הדם הם ב' כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין.

בא הגנב בגגו חצירו וקרפיפו ג"כ נהרג דכ' 'ימצא הגנב' לרבות. ואמר 'מחתרת' או דזהו דרכם, או דבמחתרת כיון שטרח כ"כ א"צ להתרות דוודאי בא אדעתא דנפשות, אבל נכנס לחצרו וגגו דרך הפתח צריך התראה שיאמר שעל מנת כן בא שאם יעמוד עליו יהרגהו.

גדול או קטן הרודף, לרב  הונא ניתן להצילו בנפשו בלא התראה. והא דמקשה לילד המסוכנת שהוציא העובר ראשו אסור להרגו דכילוד הוא,  היינו משום דמשמיא רודפים את אמו. ברייתא  דאמר שצריך קבלת התראה שיאמר ע"מ כן אני עושה, היינו או כשעומדים בב' עברי נהר ואין יכול להצילו, וצריך התראה להרגו בב"ד. או פליג ארב הונא, ורב הונא כברייתא דמחתרתו זו התראתו.

התראה, ברייתא דאמר שמתרים בו שידע שישראל הוא וכ' 'שופך דם האדם, באדם דמו ישפך' וא"צ קבלת התראה, או כרב הונא, או כרב יוסי בר יהודה דא"צ התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד, וע"כ א"צ קבלת התראה.

*************