
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שלישי ח' סיון תשע"ט
מסכת בכורות דף נ"ה
דף נ"ה ע"א
לרבי מאיר הירדן מפסיק למעשר בהמה. לשיטת רבי אמי רק אם אין שם גשר, אבל אם יש שם גשר הגשר מצרפן. וכן הדין בשאר נהרות, שאם אין שם גשר הנהר מפסיק. ונדחו דבריו. ולר"ח בר אבא בשם רבי יוחנן הירדן מפסיק לרבי מאיר אפילו אם יש שם גשר, שנאמר 'והירדן יגבול אותו לפאת קדמה', הכתוב עשאו גבול בפני עצמו, ושאר נהרות אינן מפסיקין.
וכבר נחלקו תנאים בדבר, שלרבי יהודה בן בתירא הירדן לא נקרא ארץ כנען – שנאמר 'כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען' ארצה ארץ כנען ולא הירדן. ולר' שמעון בן יוחי נקרא ארץ כנען, שנאמר 'מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה', מה ירחו ארץ כנען אף ירדן ארץ כנען.
גבולות שנאמרו בנחלת השבטים אינן חשובין גבול להפסיק במעשר בהמה – שנאמר 'זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב', כל ארץ ישראל גבול אחד הוא.
היו לו בהמות בשני עברי הירדן אילך ואילך, או בשני אבטילאות (אפרכיות של מלכות אחת), כגון של נמר ונמורי – (לרבי מאיר) אין מצטרפין. ואין צריך לומר חוצה לארץ וארץ.
ירדן – יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום, והולך ונופל לים הגדול. ולמה נקרא שמו ירדן, שיורד מדן. הנודר מן הירדן – אסור לשתות מכל מקום שנקרא בלשון בני אדם ירדן. ולענין הפסק במעשר בהמה, לא נקרא ירדן אלא מבית ירחו ולמטה. עיקרו של ירדן ממערת פמייס, ולפיכך אם אמר לא אשתה מים ממערת פמייס, נאסר בכל מי הירדן.
עיקרו של דם הוא הכבד, ולפיכך כבד שנימוח מטמא באהל ברביעית בתורת דם המת.
הנודר ממימי פרת – אם אמר לא אשתה ממימי פרת, אינו אסור אלא במים שבנהר פרת. ואם אמר לא אשתה ממים שבאו מפרת, אסור בכל מימות שבעולם, שכל הנהרות למטה משלש נהרות, חדקל ופישון וגיחון, ושלש נהרות אלו למטה מפרת. וגם עינות המים הנובעות בהרים רמים, מקלחין תחת הקרקע מפרת ועולין בהרים כמו סולם.
דף נ"ה ע"ב
נהר פרת: לשמואל – מתברך מסלע שלו. וכן לרבי מאיר, יובל שמו, ונקרא פרת לפי שמימיו פרים ורבים, כלומר בלא שום מטר. ולשיטת רב הוא גדל מחמת הגשמים, שכשיורדין גשמים בא"י יש על כך עדות מפרת.
אביו של שמואל היה בונה מקוואות לבנותיו בימי ניסן, שהיה סובר כרב שפרת מתרבה מגשמים שבא"י והיה חושש שמא ירבו נוטפין על הזוחלין. (י"מ זוחלין היינו שנובעין, שהיו זבות וצריכות מים חיים, וגשמים שנוטפין על מי הנהר אינן מים חיים. וי"מ שהזוחלים הם אותם שנפלו מן העבים לקרקע ומן הקרקע זחלו וקילחו לתוך הנהר שכשרין בהמשכה). ובימי תשרי היו טובלות בנהר, והיה עושה להם מחצלות של קנים ומשליכן למים ועומדות עליהן וטובלות, כדי שלא יעלה טיט על רגליהן ויהיה חוצץ.
שמואל סתר משנתו – שאמר שאין המים מטהרים בזוחלין אלא פרת בימי תשרי, והוא כשיטת רב שהמים רבין מחמת הגשמים.
*************