לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ל' תשרי תשע"ט

מסכת מנחות דף ס'

דף ס' ע"א 

שימת שמן ונתינת לבונה שני לאוין הם – ואפילו אם כהן אחד נותן את שניהם, שבגופה של מנחה הכתוב מדבר.

יכול לא יתן כלי על גבי כלי ואם נתן פסל – ת"ל עליה, עד שיערב בגופה של מנחה.

יש מנחות שטעונות הגשה ולא תנופה, תנופה ולא הגשה, הגשה ותנופה, לא תנופה ולא הגשה.

אלו טעונות הגשה ולא תנופה: מנחת הסולת, והמחבת, ומרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, מנחת נכרים, מנחת נשים, ומנחת חוטא. לרבי שמעון מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן הגשה, שכל שאין בהן קמיצה אין בהן הגשה.

החלות והרקיקין ששנינו במשנתינו באין עשר עשר חלות – ולהוציא משיטת רבי שמעון שבאין מחצה חלות ומחצה רקיקין.

דף ס' ע"ב 

כל המנחה טעון הגשה ולא רק הקומץ – אע"פ שנאמר 'והבאת אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה' – כיון שנאמר 'מנחה'. וכן מנחת חוטא טעונה הגשה, שנאמר את המנחה. אבל אין למדים אותה בצד השוה ממנחת נדבה ומנחת סוטה, כי מה להצד השוה שהוכשרו לבא בעשיר כבעני, תאמר במנחת חוטא שלא הוכשרה לבא אלא בעני.

מנחת העומר ומנחת סוטה טעונות הגשה – לרבי שמעון, 'והבאת' לרבות מנחת העומר, וכן הוא אומר 'והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן'. 'והקריבה' לרבות מנחת סוטה, וכן הוא אומר 'והקריב אותה אל המזבח'. אבל אין ללמוד מנחת סוטה בצד השוה ממנחת חוטא ומנחת העומר, כי מה להצד השוה שלא הוכשרו לבא קמח. וכן מנחת העומר אין ללמדה בצד השוה ממנחת חוטא ומנחת סוטה, כי מה להצד השוה שכן מצויים. ולרבי יהודה – והבאת לרבות מנחת סוטה, וכן הוא אומר 'והביא את קרבנה עליה'. ומנחת העומר למדים בצד השוה ממנחת חוטא ומנחת סוטה, ואין לדחות שכן מצויים, שמנחת העומר מצויה יותר, שאלו אפשר שלא יבואו כלל.

יחיד אינו מתנדב ומביא מנחה מן השעורים חוץ מחמשה מנחות של חטין האמורים בפרשת נדבה – שנאמר 'אלה', אין לי מן השעורים אלא אלה (מנחת העומר ומנחת סוטה). אבל אין לפרש 'אלה' לאומר הרי עלי מנחה שמביא חמישתן, שנאמר 'מאלה', רצה אחת מביא, רצה חמישתן מביא.

שתי הלחם ולחם הפנים אין טעונות הגשה – ואע"פ שנאמר 'את המנחה', בא לרבות שאר מנחות (מנחת חוטא), אבל לא שתי הלחם ולחם הפנים, שנאמר מאלה, מרבה אני שאר מנחות שיש מהן לאישים, ומוציא אני שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהן לאישים.

מנחת נסכים אע"פ שכולה לאישים אין טעונה הגשה – שנאמר 'והקריבה', ואע"פ שכבר למדנו ממנה מנחת סוטה, אנו דורשים 'והקריב והקריבה'. ומרבה אני שאר מנחות שבאות בגלל עצמן, ומוציא אני מנחת נסכים שלא באה בגלל עצמה.

מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אע"פ שבאות בגלל עצמן אין טעונות הגשה – שנאמר 'והגישה'. ואע"פ שצריך לעצמה לדין הגשה, אנו דורשים 'והגיש והגישה'. ומרבה אני שאר מנחות שיש מהן לאישים ובאות בגלל עצמן ויש מהן לכהנים, ומוציא שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהן לאישים, ומנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה, ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מהן לכהנים.

*************