לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני ה' תשרי תשע"ח

מסכת סנהדרין דף ע"א

דף ע"א ע"א 

אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין, דכתיב 'זולל וסובא' וזכר לדבר 'אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו' ומסיק 'כי סובא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה'.

הישן בבהמ"ד תורתו נעשית לו קרעים קרעים דכ' 'וקרעים תלביש נומה'.

אין חייב עד שיגנוב משל אב ויאכל ברשות אחרים, דלא בעית שלא יראהו אביו, ושכיח לו לגנוב תמיד. לר' יוסי אין חייב עד שיגנוב מאביו ואמו והיינו או מדמי סעודה המוכנת לאביו ואמו, או גם מדמים שנתן אחר לאמו על מנת שאין לבעלה רשות בה. אין חייב עד שיקנה בדמים בשר ויין, ולא בגנב בשר ויין עצמם.

אין נעשה בן סורר ומורה עד שיהו אביו ואמו רוצין. לר' יהודה צריך שישוו אביו ואמו בקול ומראה וקומה, דמדקול צריך שווה דכתיב 'איננו שומע בקולינו', מראה וקומה נמי בעי.

מ"ד דבן סורר ומורה לא היה ולא נברא אלא דרוש וקבל שכר, היינו או כר' יהודה, או כר' שמעון שהקשה וכי מפני שאכל בשר ושתה יין אביו ואמו מוציאין אותו לסוקלו אלא דרוש וקבל שכר. ר' יונתן אמר אני ראיתיו וישבתי על קברו.

מ"ד דעיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות, כר' שמעון דאמר דאפילו אין בה אלא מזוזה אחת או ספר שיש בה אזכרה אין נעשית עיר הנדחת דלא קרינא ביה 'את כל שללה… ושרפת באש' דכ' 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. ר' יונתן אמר אני ראיתיה וישבתי על תילה.

מ"ד דבית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, כר' אלעזר בר"ש, דצריך כב' גריסין אורך על גריס רוחב על ב' אבנים בקרן זוית דכתיב 'קיר' וכתיב 'קירות' והיינו קיר שהוא כקירות. ר' אלעזר בר' צדוק אמר שהיה מקום שקראו חורבת מצורע. ר' שמעון איש כפר עכו אמר שראה בגליל מקום שמציינין שפינו לשם אבנים מנוגעות.

'ותפשו בו אביו ואמו' ולא גדמין, 'והוציאו אותו' ולא חגרין, 'ואמרו' ולא אלמין, 'בננו זה' ולא סומין, 'איננו שומע בקולנו' ולא חרשין שאין יודעין אם אמר שלא קיבל דבריהם.

מתרין בו בפני ב' ומלקין אותו בפני ג' דילפינן 'בן' מ'והיה אם בן הכות הרשע' חזר וקלקל נידון בכ"ג, וצריך שיהיו שם ג' הראשונים דכתיב 'בננו זה' ולא כתיב בננו הוא וע"כ נדרש ב' דרשות.

דף ע"א ע"ב 

ברח עד שלא נגמר דינו ואח"כ הקיף זקן התחתון פטור, דאילו עשה עכשיו היה פטור, ברח משנגמר הדין והקיף זקן, חייב, שכבר היה גברא קטילא.

בן נח שבירך את ה' ואח"כ נתגייר פטור, דנשתנה דינו דבעי התראה וסנהדרין ועדים, ונשתנה מיתתו מסייף לסקילה.  בן נח שהכה את חברו, ובא על אשת חברו ונתגייר פטור, דנשתנה דינו ומיתתו. עשה כך בישראל חייב, דלא נשתנה מיתתו. לרבנן דרוצח מעיקרא בסייף והשתא בסייף, ואשת איש דמעיקרא סייף והשתא חנק קלה בכלל חמורה, דסייף חמור. לר' שמעון, כדבי מנשה דמיתתן בחנק, ורוצח דמעיקרא בחנק והשתא סייף קלה בחמורה שייך, ואשת איש מעיקרא בחנק והשתא בחנק.

סרחה בנערות ואח"כ בגרה לר' יוחנן תידון בסקילה, דאע"ג דנשתנה דינה לא נשתנה מיתתה.

בן סורר ומורה נידון ע"ש סופו, דלבסוף מגמר נכסי אביו ויבקש לימודו ולא ימצא וילסטם את הבריות, ימות זכאי ואל ימות חייב, שמיתה לרשעים הנאה להן שלא יוסיפו לחטוא והנאה לעולם ששקטה הארץ, ולצדיקים רע להם שהיו מוסיפים זכויות ורע לעולם שהגינו עליהם.

יין ושינה, פיזור, לרשעים הנאה להן והנאה לעולם לצדיקים רע להם ורע לעולם. כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם לצדיקים טוב להם ולעולם. שקט לרשעים רע להם ולעולם לצדיקים הנאה להן ולעולם.

*************