לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
יום ראשון י"ח תמוז תשפ"ב
מסכת כתובות דף י"א
דף י"א – ע"א
משנה . הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות ג' שנים ויום אחד – כתובתם מאתים, ויש להם טענת בתולים, ויש להם קנס. אך אין נותנים להם כתובה וקנס אלא אחר שהגדילו שעה אחת, שמא ימחו בגירות שנעשה להם בקטנותם בלי דעתם ויחזרו לגיותן.
זכין לאדם שלא בפניו – שזכיה מטעם שליחות ואנן סהדי שעושה שליח.
גוי קטן שאין לו אב, ואמו הביאה אותה להתגייר -מטבילים אותו על דעת בית דין, ואין אומרים חוב הוא לו שעכו"ם ועבד בהפקר ניחא ליה, שהיינו דווקא גדול שטעם טעם איסור אבל קטן זכות הוא לו.
גר שנתגיירו בניו ובנותיו עימו – הרי הם גרים, שניחא להם במה שעושה אביהם.
הגדילו גרים, אפילו התגיירו עם אביהם יכולים למחות ולומר אי אפשי לנו להיות גרים, וכיון שהגדילו שעה אחת שוב אינם יכולים למחות.
בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין, הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלושה שנים ויום אחד – כתובתם מנה, ואין להם טענת בתולים.
משנה . גדול שבא על הקטנה פחותה מבת שלש – כתובתה מאתיים.
דף י"א – ע"ב
מוכת עץ – לרבי מאיר כתובתה מאתיים, כיון שלא נעשה בה מעשה בידי אדם כבוגרת היא, לחכמים כתובתה מנה – כיון שנעשה בה מעשה הרי היא כבעולה.
באיזה אופן נחלקו במוכת עץ: לרמי בר חמא – כשהכיר בה, אבל לא הכיר בה אין לה כלום שמקח טעות הוא. והקשו עליו מהמשנה להלן. לרבא קודם שחזר בו – לרבי מאיר אף אם לא הכיר בה יש לה מאתיים, ולחכמים אם הכיר בה יש לה מאה ואם לא הכיר בה אין לה כלום. לרבא אחר שחזר בו – לדעת כולם אין חילוק בין הכיר בה ללא הכיר בה.
קטן מבן תשע שנים שבא על הגדולה – לרבי מאיר כתובתה מאתיים, לחכמים – לרב עשאה מוכת עץ וכתובתה מנה, לשמואל אין מוכת עץ בבשר וכתובתה מאתיים.
***************
יום שני י"ט תמוז תשפ"ב
מסכת כתובות דף י"ב
דף י"ב – ע"א
כנסה ראשון לנישואין ויש לה עדים שלא נסתרה או נסתרה ולא שהתה כדי ביאה – אין השני יכול לטעון טענת בתולים. לרבה – אף שסמך על העדים אינו יכול להפסידה מנה, שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה. לרב אשי – אפשר שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה כלל, ורק בזה כיון שכנסה הראשון אדעתא שבעולה היא נישאת ואינו סומך על העדים. וללשון שני – גם רב אשי מודה שמברייתא זו מוכח שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה, שהרי סמך על העדים, ורק מהמשנה שאמרה זאת על מי שכנס זו שהיא בחזקת בתולה מן הנישואין (אך אין עדים על כך) אין להוכיח שהכונס בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה.
בתולה מן הנישואין שאין לה טענת בתולים היינו דווקא אם קידשה וכנסה מיד, שאם לא כן חוששים שמא זינתה תחתיו ונאסרת עליו.
משנה . ביהודה היו מקומות שנהגו לייחד החתן והכלה קודם כניסתם לחופה, ובאותם מקומות אינו יכול לטעון טענת בתולים, והוא הדין בשאר מקומות אם ייחדו קודם כניסתם לחופה.
ביהודה (במקומות שלא יחדו קודם כניסתם לחופה) היו מעמידים שני שושבינים אחד לו ואחד לה כדי למשמש במעשיהם שלא יקלקלו זה את זה, והיו השושבינים ישנים בבית שהחתן והכלה ישנים בו, וכל בעל שלא משמשו אותו אינו יכול לטעון טענת בתולים, שמא ראה ואיבדם.
משנה . כתובת אלמנה – מנה. אלמנה בת כהן – בתחילה הייתה מנה, כיון שראו שמזלזלים בהם שקלות בעיניהם להוציאם מפני שכתובתם מועט וגנאי היה להם – תקנו שתהא כתובתם מאתיים, כיון שראו שפורשים מהם באמרם שכיון שכתובתה כבתולה בת ישראל עדיף לקחת בתולה בת ישראל – חזרו ותקנו שכתובתם מנה כאלמנה בת ישראל.
בית דין של כהנים היו גובים לבתולה בת כהן ארבעה מאות זוז, ולא מיחו בידם חכמים, ומשפחות מיוחסות בישראל יכולים לעשות כדרך הכהנים.
דף י"ב – ע"ב
משנה . הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים, היא אומרת משארסתני נאנסתי וכתובתי מאתיים, והוא טוען שמא עד שלא ארסתיך נאנסת והיה מקחי מקח טעות – לרבן גמליאל ורבי אליעזר היא נאמנת, לרבי יהושע אינה נאמנת.
התובע את חבירו מנה והנתבע אומר איני יודע – לרב יהודה ורב הונא חייב, שברי ושמא ברי עדיף, לרב נחמן ורבי יוחנן פטור, שמעמידים הממון בחזקת בעליו, והלכה כרב נחמן בדינים ופטור.
גם לרב נחמן שברי ושמא לאו ברי עדיף, אעפ"כ הלכה כרבן גמליאל שהיא נאמנת וכתובתה מאתיים, כיון שיש לה מיגו שיכלה לומר טענה עדיפה – מוכת עץ אני, שאז אינה נפסלת לכהונה, או משום שיש לה חזקת הגוף – שנולדה בתולה.
***************
יום שלישי כ' תמוז תשפ"ב
מסכת כתובות דף י"ג
דף י"ג – ע"א
משנה . היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר דרוסת איש את קודם שארסתיך – לרבן גמליאל ורבי אליעזר נאמנת, ולרבי יהושע אינה נאמנת. לרבי יוחנן – נחלקו בשיטת רבי מאיר שמוכת עץ כתובתה מאתיים, והיא טוענת מאתיים והוא טוען מנה, שסבר רבי יוחנן כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה. לרבי אלעזר – נחלקו בשיטת חכמים שמוכת עץ כתובתה מנה, והיא טוענת מנה והוא טוען שאין לה כלום, שסבר רבי אלעזר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה מקחו טעות ואין לה כלום.
נצרכו שתי המשניות של מחלוקת התנאים אם היא נאמנת – לפי רבי אלעזר משנה ראשונה שהוא אומר 'לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות', קמ"ל שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום, ומשנה שניה שהיא טוענת 'מוכת עץ אני' קמ"ל שמוכת עץ בין לא הכיר בה בין הכיר בה כתובתה מנה. ולפי רבי יוחנן – ראשונה להודיעך כוח רבי יהושע, שאע"פ שיש לה מיגו אינה נאמנת, ושניה להודיעך כוח רבן גמליאל שאע"פ שאין לה מיגו נאמנת.
משנה . ראוה שנבעלה או שהיא מעוברת ואמרה שנבעלה מכשר – לרבן גמליאל ורבי אליעזר נאמנת וכשרה לכהונה, לרבי יהושע אינה נאמנת, אלא היא בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה. ולזעירי אפילו רק ראוה שנסתרה סובר רבי יהושע שהיא בחזקת פסולה לכהונה משום שמעלה עשו ביוחסין.
הוצרכו שתי המשניות של מחלוקת התנאים אם נאמנת על כשרותה – לזעירי משנה ראשונה בראוה שנסתרה, וקמ"ל שאף בזה פסלה רבי יהושע, ומשנה שניה במעוברת קמ"ל שאף בזה הכשירוה רבן גמליאל ורבי אליעזר. לרב אסי – משנה ראשונה בנבעלה, וקמ"ל שהיא כשרה, ומשנה שניה קמ"ל שלמכשירה גם בתה כשרה לכהונה.
יחוד – מלקין עליו מכות מרדות, אך אין אשה נאסרת על בעלה בכך, אמנם לרבי יהושע בשיטת זעירי מעלה עשו ביוחסין שאוסרים מחמתו לכהונה.
דף י"ג – ע"ב
לרבי יהושע אינה נאמנת שנבעלה לכשר אף שיש לה מיגו שלא נבעלה כלל, משום שדומה לשבויה שאינה נאמנת שלא נבעלה משום שאין אפוטרופוס לעריות, ולרבן גמליאל ורבי אליעזר נאמנת אפילו מעוברת, שמעמידים אותה בחזקת כשרות.
לרבי יהושע פסולה אפילו במקום רוב כשרים, ולרבן גמליאל ורבי אליעזר כשרה אפילו במקום רוב פסולים.
למכשירים אותה – נחלקו אמוראים אם מכשירים גם בתה אף שאין לה חזקת כשרות.
גם לשיטה שמכשירים גם את בתה, משתקים את בנה מדין הכהונה, ואף כשבוודאי הבועל היה כהן, כגון שהיו שם עשרה כהנים ופירש אחד מהם ובעל – שנאמר 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם' – מי שזרעו מיוחס אחריו.
***************