לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ט"ז אב תשפ"א

מסכת סוכה דף י"ח

דף י"ח -ע"א

סוכה שיש בה ח' אמות מצומצמות ויש בה ח' טפחים סכך כשר באמצע – כשרה, כיון שיש בה שיעור סוכה, והסכך פסול שמן הצד אינו מפסיק בין הסכך הכשר לדפנות – שאומרים דופן עקומה.

אויר פחות ג' טפחים בצדדי הסוכה – כשר משום לבוד, ונחלקו רב אחא ורבינא אם מהלכה למשה מסיני אומרים לבוד גם באמצע.

פתח המבוי שקורה נתונה על כותל אחד ומגיעה עד תוך ג' לכותל השני,  וכן שתי קורות כל אחת על אחד מהכתלים ובאמצע אויר פחות מג' טפחים – אין צריך קורה אחרת להתיר לטלטל בה, גם לסובר שלא אומרים לבוד באמצע, היינו דווקא בסוכה מדאורייתא, אבל איסור טלטול במבוי מדרבנן הוא, והם הקילו.

ארובה בגג הבית שיש בה פותח טפח, וטומאה בבית – כל הכלים שבבית טמאים, ומה שכנגד ארובה טהור, ולא אומרים לבוד ויהא ככולו סתום גם לסובר שבסוכה אומרים לבוד באמצע, משום ששונה הלכות טומאה שנתקבל מהלכה למשה מסיני שלא אומרים בהם לבוד באמצע. 

דגים קטנים שמרוב קוטנם אין השרצים ניכרים בהם ואין יכול להפרישם מהם,  אם יודעים שאין טיט של אותו נהר מגדיל ומשריץ שקצים ורמשים, ואין נהרות שיש בהם שרצים נשפכים לשם – הדגים מותרים. 

סיכך על שפת קירוי של אכסדרה,  אם יש לה עמודים שאין ביניהם ג' טפחים – כשרה, שאומרים לבוד, אין לה עמודים – לאביי כשרה, שאומרים שעובי הנסרים של התקרה יורד וסותם, שהלכה למשה מסיני שאומרים גוד אחית מחיצה והרי הם כדפנות, לרבא אין אומרים פי תקרה יורד וסותם, שאין אומרים גוד אחית אלא למחיצה העשויה לחלל שלה לצד הפנים, ולא כשצריך את המחיצה לאוויר שחוצה לה. (ולהלן דף י"ט. מבואר שכך שנו בסורא, אבל בפומבדיתא שנו שגם לאביי אין אומרים פי תקרה יורד וסותם, ואביי ורבא נחלקו ביש לה עמודים תוך ג' אם אומרים לבוד).

דף י"ח – ע"ב 

סוכה שיש לה ב' דפנות פסולה, ואף אם סיככה בנסרים עבים אין אומרים פי תקרה יורד וסותם בדופן השלישי, שהרי זה כמבוי המפולש שעשוי להילוך רבים, ולא אמר אביי פי תקרה יורד וסותם אלא באכסדרה שבחצר.

אכסדרה בבקעה שאין לה דפנות סביבה – לרב מותר לטלטל בה בשבת, שאומרים פי תקרה יורד וסותם לאוויר שבתוך האכסדרה, לשמואל אין מטלטלים בתוכה, שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם.

***************

יום שני י"ז אב תשפ"א

מסכת סוכה דף י"ט

דף י"ט – ע"א 

סיכך חצר המוקפת אכסדרה הרחוקה מכותלי הבתים ד' אמות – פסולה, ולאביי הסובר פי תקרה יורד וסותם, היינו דווקא כשהשווה קירוי הסוכה לתקרת האכסדרה, ואינו נראה בפנים.

סיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימים – בפומבדיתא שנו שגם לאביי פסולה, ואין אומרים פי תקרה יורד וסותם כיון שתקרת האכסדרה נעשה להשתמש בפנים האכסדרה ולא לחוץ, ואם יש לה עמודים שאין ביניהם ג' טפחים – לאביי כשרה הגם שנעשה לחלל האכסדרה ולא לאוויר שמחוצה לה, משום שמחיצה שנעשית על ידי לבוד מחיצה גמורה היא ומועילה גם לצידה החיצוני, ולרבא פסולה, שאין אומרים לבוד רק לחלל הנעשה בשבילו. והלכה כפי ששנו בסורא שדווקא באין לה עמודים נחלקו אביי ורבא, והלכה כרבא שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם, אך אם יש לה עמודים שאין ביניהם ג' – כשרה לכולי עלמא משום לבוד.

עמוד טפח בכותל שלישי הנראה בפנים ולא מבחוץ, או נראה בחוץ ולא בפנים – כשרה, והוא הדין בלחי.

פסל [-סכך] היוצא מן הסוכה נידון כסוכה: 

א. קנים היוצאים אחורי הסוכה, כשהכניס דופן האמצעי לתוך הסוכה, ומאחורי הסוכה יש ז' על ז' וצילתה מרובה מחמתה – כשרה, אף על פי שהדפנות נעשו עבור פנים הסוכה ולא לחוץ .

ב. סוכה של ג' דפנות ודופן אחת ארוכה מזו שכנגדה – אף על פי שאין שם ז' על ז' טפחים – הרי הוא כסוכה.

ג. רוב הסוכה צילתה מרובה מחמתה, אף על פי שמיעוטה חמתה מרובה מצילתה – כל הסוכה כשרה.

ד. סכך פסול פחות מג' טפחים בסוכה ז' על ז' – ישנים תחתיו, אבל אויר פחות מג' הגם שמצטרף אין ישנים תחתיו.

דף י"ט – ע"ב 

העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל – שגגו וקירותיו נעשים כאחד בשיפוע, לתנא במשנה [והוא רבי נתן] – לרבי אליעזר אין שם אהל עליה, שאינו ניכר מהו גג ומהו כותל, והסוכה פסולה, וכן אינו אהל לחצוץ בתוך הסוכה, ולחכמים שם אהל עליה, והסוכה כשרה. לתנא דברייתא – לרבי אליעזר אהל הוא, ולחכמים אינו אהל, וכברייתא זו סבר רב יוסף, ולכן פסק שאינו אהל.

היה טפח בזקיפה סמוך לקרקע או שהפליג את זו הסמוכה לכותל טפח מן הכותל – שם אהל עליה גם לרבי אליעזר, וכשרה.

משנה . מחצלת קנים שעשה בפירוש לשם סיכוך – אינה מקבלת טומאה ומסככים בה, פירש לשם שכיבה – מקבלת טומאה ואין מסככים בה. סתמא – לרבא: לחכמים – גדולה נעשית לשם סיכוך, קטנה לשם שכיבה, ולרבי אליעזר – גם קטנה נעשית לסיכוך (ועיין להלן דף כ' . שיטת רב פפא). 

***************