לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי י״ג אלול תשפ"ג

מסכת קידושין דף י״ז

חלה/שיעור הענקה/למי מעניקים/ירושת עבד עברי ואמה עבריה ונרצע/גר וגוי לעניין ירושה

דף י"ז – ע"א

חלה כל שש אם עשה אפילו מעשה קל כמעשה מחט אינו חייב להשלים, אם לא חייב להשלים, חלה ד' שנים חייב להשלים(מלמד שחלה חצי זמן יש שהיו רוצים לומר דאינו חייב להשלים כעבד שחלה ג' שנים, תוספות חולק ואינו נוטל אלא מה שהרוויח ששונה עבד שגופו קנוי ואין יכול לעשות מלאכה יותר מיכולתו, או משום שכתוב כי משנה שכר שכיר וכי עבד ג' היינו שני שכיר, אבל מלמד נוטל כפי מה שהרוויח).

'וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך תתן לו', – לר' מאיר שוה חמש סלעים מכל מין, שלומד גזירה שוה ריקם ריקם מפדיון הבן והיינו חמשת סלעים, וכיון שכתב ריקם לפני שלשת המינים צריך חמש סלעים מכל מין, סך הכל חמש עשרה סלעים שיכול להרבות ממין אחד ולמעט ממין אחר, ואינו לומד  ריקם ריקם מעולת ראיה והיינו שני סלעים כיון שכתוב אשר ברכך דורשים לרבות ולא למעט, לרבי יהודה סך הכל שלשים שלומד גזירה שוה נתינה נתינה משלושים של עבד ואינו לומד נתינה מערכין והיינו חמישים שתפסתה מרובה לא תפסתה ועוד שעדיף ללמוד עבד מעבד, לרבי שמעון סך הכל חמישים שלומד גזירה שוה מך שכתוב בעבד ממך שכתוב בערכין.

'אשר ברכך ה' אלוקיך' לרבות כל דבר, ומה שכתוב גורן ויקב, לר' מאיר ללמוד הגזירה שוה של ריקם ריקם על כל אחד משלשת מינים ללמד שצריך סך הכל חמש עשרה, ולרבי יהודה ור"ש שלא למדו גזירה שוה על כל מין לומר שמה צאן גורן ויקב בכלל ברכה שפרה ורבה, לר"ש יצאו כספים אבל פרדות הם בכלל ברכה שגופם מתרבים, לרבי שמעון בן אלעזר יצאו פרדות אבל כספים הם בכלל ברכה שמתרבים בעיסקא.

דף י"ז – ע"ב

'הענק תעניק' – לת"ק בין נתברך הבית בגללו בין לא נתברך בגללו, ומה שכתוב אשר ברכך  היינו אם נתברך הבית בשבילו הרבה תוסיף על הענקה, לרבי אלעזר בן עזריה כיון שכתוב 'אשר ברכך' אין מעניקים לו אלא אם נתברך הבית בגללו, ומה שכתוב הענק תעניק משום שדיברה תורה כלשון בני אדם.

עבד עברי עובד את הבן שכתוב 'שש שנים יעבוד' ואינו עובד את הבת ושאר יורש שכתוב 'ועבדך' ומסתברא לרבות את הבן ולהוציא שאר יורשים שבנו הוא תחתיו ליעדה ואם קנה שדה אחוזה שהקדיש אביו אינו יוצאה ממנו ביובל להתחלק לכהנים.

נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את הבת שכתוב 'ועבדו' ולא את הבן והבת, אמה עבריה    אינה עובדת הבן והבת שכתוב בהענקת נרצע 'ואף לאמתך תעשה כן' ולא כתוב ואף לאמתך כן לומדים שמה נרצע אינו עובד את הבן אף אמה עבריה, והקשה הכתוב לנרצע גם להענקה, אבל לא נתכוון קרא שאף לאמתך נרצע שכתוב 'ואם אמר יאמר העבד' ולא אמה עבריה, נמכר לעכו"ם אינו עובד הבן והבת שכתוב 'וחישב עם קונהו' ולא עם יורשי קונהו.

עכו"ם יורש אביו מן התורה, – לרבא ממה שצריכה התורה למעט שעבד עברי הנמכר לעכו"ם אינו עובד לבנו מכלל שבעלמא כן יורשו, לרבי יוחנן שכתוב 'כי לבני לוט נתתי את ער ירושה', גר אינו יורש אביו מדאורייתא שכקטן שנולד דמי, ומדרבנן יורשו שלא יחזור לסורו, עובד כוכבים את הגר לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, גר את הגר אם הורתו של הבן שלא בקדושה ולידתו בקדושה יורשו מדרבנן שמיחלף בישראל גמור.

גר ועכו"ם שירשו את אביהם עכו"ם, גר יכול לומר טול אתה עבודה זרה ואני אטול מעות טול אתה יין נסך ואני פירות כיון שגר אינו יורש אביו דבר תורה לא הוי חליפי ע"ז, אבל אחר שהגיע לידו או נשתתפו אסור.

לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו ומת לא יחזיר לבניו, ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו ואין מחזיקים לו טובה, ואם הורתו של הבן שלא בקדושה ולידתו בקדושה רוח חכמים נוחה הימנו (לר"ת דווקא מלוה שעשה לו טובה שלא יהא משיב רעה תחת טובה ולא פקדון, לר"י אין חילוק בין מלוה לפיקדון אלא הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה הימנו אם נותנו לבנו שלא יאמרו ישראל גמור הוא ואם יבם אשת אחיו יאמרו שאינה זקוקה עוד ליבום, הורתו ולידתו שלא בקדושה רוח חכמים נוחה הימנו).

***************