לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום חמישי כ״א אלול תשפ"ג

מסכת קידושין דף כ״ה

כ"ד ראשי איברים/לשון/קנין בהמה גסה ודקה

דף כ"ה – ע"א

כ"ד ראשי אברים שבאדם כולם אין מטמאים משום נגע 'מחיה' שנאמר בנגע המחיה 'לכל מראה עיני הכהן' שתהא כולה נראית כאחת, – ראשי אצבעות ידים ורגלים ראשי אזנים ראש החוטם ראש הגויה ראשי דדים שבאשה לרבי יהודה אף באיש.

עבד כנעני יוצא לחירות בכ"ד ראשי אברים שאינם מטמאים משום מחיה משום שמום שבגלוי הוא ואינו חוזר, ואף הלשון מום שבגלוי הוא שרואים אותו בשעה שמדבר, לרבי אף סירוס בצים שניכרים מבחוץ, לבן עזאי מום שבסתר הוא משום שטמונים בכיס.

לשון שנגע בטומאה נטמא האדם שנאמר 'כל אשר יגע בו הזב' היינו בדבר הגלוי כידיו ואף לשון בר נגיעה הוא כידיו, אבל מגע בית הסתרים אינו מטמא.

לשון אין צריך טבילה שנאמר 'ורחץ בשרו במים' שרק מה שגלוי באדם כבשרו צריך טבילה, ואע"פ שעצם בין השיניים חוצץ בטבילה היינו משום שצריך שיהא מקום הראוי לביאת מים, וכמו שמצינו במנחות שיהיו ראוי לבלילה יפה שלא יביא מנחה של ס"א סאה בכלי אחד אע"פ שהמנחה כשרה גם אם לא בללו משום שצריך שיהא ראוי לבילה.

נתזה הזאת מי פרה על פיו, אם נגע על שפתיו הוי הזאה שמקום גלוי הוא אע"פ שפעמים הם טמונות, על לשונו – לרבי הוי הזאה כמו שמצינו לעניין טומאה שהוי גלוי, לחכמים לא הוי הזאה כמו שמצינו לעניין טבילה שלא הוי גלוי.

מום שפוסל בקרבן דווקא אם הוא בגלוי, לרבי גם רוב המדבר של הלשון.

מום שפוסל בקרבן דווקא אם הוא בגלוי, ומה שכתוב 'מעוך כתות נתוק וכרות' לרבי יהודה פסול גם בביצים שגלוי הוא, לרבי אליעזר בן יעקב פסולים רק בגיד אבל בביצים טמון הוא, לרב יוסי מעוך וכתות פסולים אף בביצים שניכר נתוק וכרות רק בגיד.

דף כ"ה – ע"ב

קנין בהמה גסה – לרבי מאיר ורבי אליעזר במסירה, לחכמים במשיכה וכן פסק רב, לרבי שמעון בהגבהה ופיל נקנה בהגבהה על ידי שמוליכה על חבילי זמורות גבוה ג', או בחליפין, או בחצר ששוכר מקומו או בכליו של לוקח למ"ד כליו של לוקח ברשות מוכר מהני, ולמ"ד שלא מהני יקנה בסימטא

 (מסירה לרש"י היינו המוכר מוסר האפסר ליד הקונה, לתוס' שאומר לו לך חזק וקני, לרש" לר"מ נקנה במסירה ולא במשיכה לתוס' מסירה וקל וחומר במשיכה, לרשב"ם מסירה קונה בר"ה ולא בסימטא כיון שאפשר לקנות שם במשיכה, לר"ת בסימטא גם מסירה מהני).

בהמה דקה – לרבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון נקנה בהגבהה, לחכמים במשיכה.

***************

יום שישי כ״ב אלול תשפ"ג

מסכת קידושין דף כ״ו

קנין קרקע ומטלטלים

דף כ"ו – ע"א

משנה . קרקע נקנה בכסף בלי שטר במקום שאין כותבים שטר, ובמקום שכותבים שטר לא סמך הלוקח דעתו עד שכותבים השטר, אלא אם פירש שאם ארצה אקנה בכסף או בשטר, שטר קונה בלי כסף במתנה או כשמוכר שדהו מפני רעתה, אבל בלאו הכי אין מכר קונה בשטר שלא גמר מוכר ומקנה עד שיקבל הדמים.

קרקע נקנה בחזקה שחפר בו קצת, דיש אמצרי, נעל, גדר ופרץ כל שהוא.

מטלטלים אינם נקנים אלא במשיכה, שנאמר 'או קנה מיד עמיתך', שנקנה מיד ליד, ולרבי יוחנן דבר תורה מעות קונות כמו שמצינו בהקדש שכתוב 'ונתן הכסף וקם לו', ועקרו רבנן קנין מעות גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה, ותקנו שקונה במשיכה.

מכר לו מטלטלים עם קרקע כיון שקנה הקרקע בכסף שטר וחזקה נקנים המטלטלים עמה.

איבעיא במטלטלים הנקנים אגב קרקע אם צריך שיהיו המטלטלים צבורים בתוך הקרקע (ומסקנת הסוגיא בדף כ"ז.).

דף כ"ו – ע"ב

קרקע כל שהוא חייבת בפאה, ביכורים, לכתוב עליה פרוסבול שתקנו פרוסבול רק כשיש שעבוד קרקע שמלוה מצויה היא (ולר"ת משום שראוי לגבות חובו ממנו),ולקנות עמה מטלטלים.

מי שהיו לו הרבה מטלטלים וביקש ליתן במתנה והמקבל לא היה שם ולא היה אפשר להקנותם לו במשיכה או בחליפין וגם לא האמין באנשי המקום שהם ימשכו המטלטלים בשביל המקבל מתנה, וכן לא רצה בהנאתם להקנותם בקניין סודר ליתן לו כליו אין לו תקנה עד שיקנה להם אגב קרקע, ובשכיב מרע למ"ד שדבריו ככתובים ומסורים דמי אין צריך קנין כלל.

***************