סקירה קצרה מתולדות חייו של הגאון הגדול רבי עזריה בסיס זצוק"ל

רבה של ראש העין ומגדולי רבני תימן, מחבר הספרים בית העזרי

אבל כבד ירד על עולם הרבנות בכלל, ויהדות תימן והעיר ראש העין בפרט, עם קבלת הידיעה המרה על הסתלקותו לישיבה של מעלה, של אחד מחשובי וגדולי הרבנים בישראל, אשר עמד על משמר התורה וחומות השבת עשרות בשנים ורבים השיב מעוון, הגאון הגדול רבי עזריה בסיס זצ"ל רבה של העיר ראש העין, שהשיב נשמתו ליוצרה לאחר חדשים של ייסורים ומכאובים והוא בשנת הע"ד לחייו.

הגאון זצ"ל נולד בעיר רדאע שבתימן בחודש תמוז שנת ה'תש"ד, לאביו הגדול הגאון רבי יחיא זצוק"ל, שהיה מרבני ודייני העיר, ולאמו מרת סלמה ע"ה. בהיותו כבן חמש שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל בעליה ההמונית של עדת תימן המפוארה, והתיישבו במעברת העולים ראש העין שבסמוך לפתח תקווה.

עם הגעתם ארצה, נוכח אביו רבי יחיא זצוק"ל לראות בחורבן קנייניה הרוחניים של כלל יהדות תימן, כשהשלטונות מנסים בכל דרך להעבירם על דתם, כשיחד עם זקני העדה נלחם בכל דרך להנחיל דעה לכלל בני עדתו ולהורות להם את דרכי המאבק להצלת ילדיהם.

את משנת חינוכו קיבל רבי עזריה זצ"ל במוסדות החינוך החרדיים שהוקמו ע"י ה'פעילים' בשיתוף רבני העדה במעברת העולים ובת"ת 'נחלת ראובן' שבעיר פתח תקווה, כשהוא מיטלטל בדרכים מידי יום בגשם זלעפות, או בימי קיץ לוהטים לבית תלמודו.

כשראה אביו את הקשיים והסכנות הרוחניות שארבו לצעירי הצאן בראש העין, קם יום אחד ולקח את בנו רבי עזריה כשהוא עטוף בטלית, ונסע עמו לעיר בני ברק, שם נכנס למעונו של מרן הרב מפוניבז' זצ"ל, כשהוא מבקש מהרב מפוניבז' להכניסו למוסדותיו ולדאוג לחינוכו וצמיחתו בתורה ויראת שמים. מאז אותו יום גדל הנער רבי עזריה והתחנך תחת פיקוחו של הרב מפוניבז' זצ"ל, ובהמשך נכנס לכבשונה של תורה היכל הישיבה הגדולה פוניבז', שם התבלט בהתמדתו העצומה וכשרונותיו הברוכים, לצד מידותיו הנאצלות כשיראתו קודמת לחכמתו.

מאז אותן שנים, זכה לקרבתו הגדולה של מרן בעל ה'אבי עזרי' הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל שאף קרבו וחיבבו, כשלאורך כל התקופות המשיך רבי עזריה זצ"ל להיות ממקורביו של הרב זצ"ל, כשהוא נועץ עמו בדרכי הנהגת הרבנות ומאבקיו למען התורה. כן זכה לקבל תורה מפי רבותיו בישיבה הגדולה ובישיבה לצעירים, ובהם מרנן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל, הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ועוד מגדולי הדור.

היה עמל בתורה ללא לאות, עוד מזמן לימודיו בישיבת פוניבז' נודע כעילוי גדול ובעל מעלה, ורבים היו שוטחים לפניו את ספיקותיהם בסוגיות הש"ס ובהלכה ומנהג. כבר אז שלט בכל חלקי הש"ס, וארבעת חלקי השולחן ערוך. וכך סיפר חתנו הרה"ג רבי ארז רמתי שליט"א בהספדו במשא ההלויה, בימי חוליו לשאלת אחד מבני משפחתו, שח כלאחר יד כי ש"ס משניות למד כשלש מאות פעם. כבר בבחרותו בישיבות הקדושות סיים את הש"ס בבלי בעיון והעמקה.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו הרבנית מרת רומיה תליט"א, כשהם מתגוררים בעיר ראש העין, ולצד המשך לימודיו בהתמדה ויגיעה עצומה, פעל רבות במסירת שיעורי תורה לשומעי לקחו והרבה פעלים למען החינוך התורני.

לאחר נישואיו למד הגאון זצ"ל בכולל אברכים בעיר ראש העין בראשותו של יבדל לחיים, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, כאשר שם עמל בתורה עד כלות הכוחות ללא הפסקה. ידידו מאותה תקופה, הגאון רבי אריה שכטר שליט"א, סיפר בהתרגשות עצומה בהספד בלווייתו, כי שקידתו צדקותו וענוותנותו לא ידעה כל גבול ומידה. היה הוא סמל ומופת לכל האברכים בעמלו ובצניעותו.

אחרי מספר שנים הוסמך הרב זצ"ל להוראה ע"י גדולי הרבנים בארה"ק, וכאברך צעיר מונה כרב שכונה בראש העין, כשהוא מרחיב אט אט את תחומי השפעתו על צעירים ומבוגרים כאחד, שקבלו אותו כרב ומורה דרך רוחני.

בשנת ה'תשמ"ח מונה כרב היישוב בית דגן למשך מספר שנים, ולאחר פטירת הגאון רבי דוד חג'בי זצ"ל עלה לכהן פאר כרבה של העיר ראש העין, בה הנהיג את רבנותו בעוז והדר קרוב לחצי יובל שנים. כן שימש תקופה ארוכה כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והקרין מהודו על ישיבותיה.

בתוקף תפקידו כרבה של העיר, לחם את מלחמתה של תורה במסירות נפש אך בנעימות מיוחדת שאינה ניתנת לתיאור, כשהוא עומד על משמר קדושת השבת והצניעות, בפרט בשנים האחרונות עם התרחבותה של העיר ראש העין. כשתוצאה מכך חל שינוי בצביונה הרוחני, שהיה לסמל ומופת כעיר בה נשמרה השבת בפרהסיא הציבורית.

תושבי העיר כיבדוהו הוקירוהו והעריצוהו באופן מיוחד, ואהבתו אליהם הייתה כשל אב רחום, וכמים הפנים לפנים כן אהבוהו בכל לבם ונפשם. ובפטירתו נגדע ונלקח מעמם אביהם הרוחני והגשמי כאחת.

הגאון זצ"ל היה תל פיות שהכל פונים אליו, רבים רבים מכל רחבי תבל, היו משגרים לפניו את ספיקותיהם בהלכה ובהנהגה בכתב ובעל פה, וכך היה משיב לשואליו דבר ה' זו הלכה, דבר דבור על אפניו, בנעימות מיוחדת ובשפה ברורה ובנעימה.

הגאון הגדול רבי שלמה קורח זצוק"ל זקן רבני תימן ורבה של בני ברק, שאף הוא נסתלק מעמנו לאחרונה ממש, סיפר בהזדמנות אחת, מספר פעמים שהייתי נצרך לדעת מקור מסוים מש"ס ופוסקים, צלצלתי לידידי הגאון רבי עזריה, וכלאחר יד היה מביא לי את המקורות ללא שהייה.

ואכן מעולם לא היה ניתן לראותו יושב בטל, כל ימיו הגה בתוה"ק בצניעות מיוחדת ובענווה יתירה, היה מתבטל הרבה לקטנים ממנו. לא הראה גינוני כבוד והיה בורח מן הכבוד ומן הפרסום בתכלית הריחוק.

מלבד היותו בקי גדול בכל מקצועות התורה, בנגלה שבה, היה בקי גדול בתורת הח"ן, ומעשי מופת רבים נעשו על ידו בהשקט ובצינעא, כדרכו בקודש. כבוד גדול רחש לתלמידי חכמים, היה מבטל עצמו כאין וכאפס לעומתם בצורה מפליאה כל רואה.

כמו כן, מלבד שהיה מנהיג את קהל עדתו בעירו, היה מכתת רגליו למקומות רבים ללמד דעת חכמה ודרכי התורה, ובנועם לשונו היה מגדולי רבני עדת תימן בדור האחרון, ומגדולי מעתיקי השמועה ומוסרי מסורת מנהגי והליכות ק"ק תימן.

במשך השנים הצטרפו לשומעי לקחו גם מבני כלל העדות והחוגים, כשרבים היו משתתפים בשיעורי ההלכה שלו, ורבים היו פונים אליו בשאלות בהלכה ובשאר הליכותיהם.

בדרשותיו לציבור בכל הזדמנות היה מעורר ראשית על שליחת הצאצאים לחינוך תורני, והיה מעודד את בני הישיבות תושבי העיר, מרבה לכבדם ובפרט את אלו שהמשיכו לשקוד על תלמודם בהיכלי הכוללים, אותם רומם עד מאד והיה תומך בהם בכל מיני דרכים. כמו כן, היה מעורר לחיזוק בכל ענייני קיום התורה והמצוות, שבת וטהרת ישראל והייחוס.

את תשובותיו בהלכה אותן השיב לשואליו הרבים כינסו והוציאו לאור בשנים האחרונות ממש צוות מתלמידיו ושומעי לקחו, בראשותו של בנו ממשיך דרכו הרה"ג רבי יחיאל ברוך שליט"א, בסדרת הספרים שו"ת 'בית העזרי', אשר התקבלו בברכה אצל כל שוחרי התורה וההלכה, כאשר גדולי ישראל הרבו בשבחיו ובמעלותיו המיוחדות. זאת מלבד תשובות חידושים ודרשות רבות אותם השאיר ברכה בכתב ידו, שיש בזה להיות כסדרת ספרים נוספת.

יש לציין כי הגאון זצ"ל נמנע מלערוך את כתביו הרבים ולהעלותם על גבי מכבש הדפוס, הגם שכאמור בידו היו תשובות בהלכה חידושים ודרושים רבים שהעלה על גבי הכתב במשך השנים, וזאת לרוב ענוותנותו והצניעות שדגל בה כל ימיו,.

בשלהי הקיץ דאשתקד החל הרב זצ"ל לחוש בכאבים שונים, ובערב יום הכיפורים התברר כי מחלה קשה מקננת בגופו. את ייסוריו ומכאוביו קיבל באהבה והצדיק עליו את דין שמים. רופאיו ואנשי הסיעוד שטיפלו בחדשים האחרונים, הביעו את התפעלותם מדרך קבלת ייסורו, ומידותיו הנאצלות כשהוא אינו מפסיק מלהודות לכל מי שטיפל בו וסייע לו בחדשי חייו האחרונים. בני ביתו והמקורבים אליו מספרים כיצד בימי חליו לא ידעו כמעט ממכאוביו הקשים, מחמת כך שהיה משתדל שלא להראות כאב בכדי שלא להכביד על קרוביו שטיפלו בו במסירות.

בשבוע האחרון אושפז בבית החולים ושלשום בלילה לקראת חצות הלילה, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה כשהיא מזוככת בייסורים, כשבני משפחתו וצאצאיו סובבים את מיטתו וקוראים את פסוקי הייחוד ואמירת שמע ישראל, כאשר לפי דברי בנו ממשיך דרכו הגר"י שליט"א, יצתה נשמתו של הרב זצ"ל מיד עם אמירת 'אחד'.

הבשורה הקשה על פטירתו בשיא פריחתו, התקבלה בכאב ויגון רב אצל כלל בני עדת תימן ותושבי העיר ראש העין, המבכים מרה את הסתלקותו ומספרים על גדולתו בתורה ורוב פעליו להרבות קדושה וטהרה בישראל.

במסע ההלוויה שיצאה מבית מדרשו בראש העין, השתתפו המונים מתושבי העיר, תלמידיו ושומעי לקחו הרבים. בטרם צאת מסע ההלוויה ולאחר אמירת פסוקי צידוק הדין כמנהג בני תימן, הספידוהו הרבנים הגאונים; רבי שלמה משה עמאר שליט"א הראשל"צ והרה"ר לירושלים, רבי רצון ערוסי שליט"א רבה של קריית אונו, רבי שלמה מחפוד שליט"א אב"ד יורה דעה, רבי פנחס קורח שליט"א אב"ד שערי הלכה בני ברק, רבי יצחק יוסף שליט"א הראשל"צ והרה"ר לישראל, ורבי אריה שכטר שליט"א. על פי בקשתו וצוואתו של הגאון רבי עזריה זצ"ל הכריזו כל המספידים על כך שבנו הרב הגאון רבי יחיאל ברוך שליט"א ימלא את מקומו ברבנות הקהילה והעיר לאויט"א. כמו כן הספידוהו חתנו הרה"ג ארז רמתי שליט"א ובנו ממשיך דרכו וממלא מקומו הגאון רבי יחיאל ברוך שליט"א. לאחר מכן המשיך מסע ההלוויה לעבר בית החיים בראש העין שם נטמן לקול בכיית המוני תלמידיו ומקורביו, עד שיעמוד לגורלו בקץ הימים.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית תליט"א שעמדה לימינו כל השנים במסירות רבה ובפרט בתקופה האחרונה בעת מחלתו. בניו, בנותיו וחתניו, נכדים, תלמידי חכמים ולומדי תורה ממשיכי דרכו לתפארת בישראל.

ת.נ.צ.ב.ה.

(נערך ונסדר ע"י מכון שפתי מלך להוצאת כתבי רבותינו חכמי תימן זיע"א)