
פרשת עקב
מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
זכות אבות – ברית אבות
"לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אלה-יך מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
מיד בסמוך לפסוק זה חזרה התורה על אותו עניין לשם הדגשה אלא שגם בתוספת נימוק מדוע אין אנו זכאים לרשת את הארץ אילולא ההבטחה והשבועה לאבות האומה, והנימוק, "כי עם קשה עורף אתה".
ושוב בסמוך לזה נאמר "זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶ-יךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'" ובהמשך לזה משה מגולל בפנינו את מעשי אבותינו במדבר עם הדגשה על חטא העגל. והשאלה המתבקשת היא, אם אז היינו על הקשקש לרשת את הארץ או לא, או אז באה ההבטחה לאבות האומה ועמדה לנגד ה' באומרו בהמשך "זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ." מה אם כן נגיד היום? זכות אבות? זכות על האדמה? מכוח מה? יש לנו טאבו על האדמה? התורה כקושן? ואם כן, אז אותו קושן שבו אנו מנפנפים לכל אומות העולם מקויים על ידינו? לחצאין? או לשליש או לרביע? והשאר והוא רחום יכפר עוון? על מה ולמה אנו רואים לעצמנו זכות לרשת את הארץ הזאת? זכות אבות? השבועה לאברהם יצחק ויעקב? זה נפרע במילואו כבר אז עם כניסתנו לארץ על אף שלא היינו זכאים לכך…ועל כך מעידה התורה ממש כאן בפרשתנו שלא בגלל צדקותנו ויושר לבבנו אנו נוחלים את הארץ כי זה לא היה, אלא בשל רשעת הגויים ובשל ההבטחה לאבות, ואת זה כבר קיים ה' יתברך כבר אז, ובשל מעשי אבותינו ומעשינו אנו איבדנו את הזכות הזאת לירושת הארץ וגלינו ממנה עד לקום המדינה בדורנו זה.
הבן של המלך או הנשיא זוכה ליחס מועדף מצד גורמי השלטון וזהו טבעו של עולם כשלמעשה זכות אביו היא שעמדה לו גם בשעה שמעד במעשה רע כזה או אחר. אבל אם אחר דור אחד או שניים יבוא מאן דהוא ויאמר שהוא נין ונכד לאותו מלך או נשיא, האם הוא יקבל את אותו יחס כפי שאבי אביו קבל אז? אם אני אעמוד לפני שופט ואומר לו שאני בנם של אברהם יצחק ויעקב, זה יעזור לי? בוודאי שלא! מה אם כן עשוי לעזור לי? מעשיי…הבעת חרטה וקבלה לעתיד שלא אשוב למעשיי הרעים…זה אולי יפייס את השופט במשהו כדי שיקל בענשי ואולי אף יתרצה לבקשתי להקלה בעונשי.
תמה זכות אבות ומכאן ואילך יש ברית אבות
מה זו ברית אבות?
כריתת ברית עם אלוהי ישראל במעמד הר סיני לקיום התורה והמצוות הינה קשורה עם בעלי הברית בקשר מהותי פנימי בתוך הנפש. ברית האבות מלמדת על הקשר שלהם עם האמת כקשר הטבוע בנפש שאינו ניתן להפרה, וכמו הקשר של האב עם בנו, חמלתו חנינתו ורחמיו עליו כל הזמן, כך הברית עם כורת הברית מהווה קשר שלא ניתן לפירוד ואף יותר מרחמי האב על בנו כפי שמוצאים אנו במעמד העקידה.
יש המתפארים בכך שהם נצר לדמות נערצת בפי ההמון, כשלמעשה אין שום קשר בין אותו מתפאר ולבין סבו או סב סבו הנערץ וזאת משום שאותו נין או נכד אינו משתווה במעשיו הרעים לאותה דמות אשר בשמה הוא מדבר או מתפאר… האם נאמר שיש לאחד שכזה איזו שהיא זכות אבות? ואז ננהג כלפיו אולי אחרת ובשונה משאר בני האדם? אדרבא! בגלל דרכיו של אותו מתיימר להשתייכות לאילן יוחסין שכזה, יש כאן את המקום לנזוף בו ולומר שבדרכו השונה מדרך אבותיו הוא מחלל את כבודם של ראשונים אשר בגללם הוא קיים בעולם ואף יש להרשיע אותו בכך אלמלא היה סותם את פיו ולא מתפאר. יהודי כשר שהולך לאור אותה הברית שכרתו האבות עם הקב"ה אינו בא בשם "זכות אבות" כלומר אני בנם של קדושים… אלא הוא בא בשם אותה הברית שכרתו האבות עם הקב"ה מבלי להתייחס אל אותם האבות ביחס ביולוגי כזה או אחר, אלא ההתייחסות לאבות היא אך ורק על בסיס אידיאולוגי, כלומר קיום התורה והמצוות ללא שום פנייה וללא שום צפייה לגמול כזה או אחר וזאת אך ורק מפני שה' ברוך הוא ציווה אותנו על כך לא מעבר לזה. זכותנו על הארץ הזאת כיום אינה באה מכוח "זכות אבות" מפני שזה דבר שחולף כפי שהוכח לעיל, אלא הזכות לירושת הארץ כיום היא על בסיס אותה ברית שכרת הקב"ה עם האבות ומאוחר יותר במעמד הר סיני, ששם באותה הברית לא זכר הכתוב עניין של "זכות" אלא עניין של "ברית" כמאמר הכתוב "וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִ-ים אֲנִי ה'" [ויקרא כו מה], ובחורב נאמר "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב", "והיה עקב… ושמר ה'… את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". קיומה של מדינת ישראל ע"י בני ישראל מותנה אך ורק בהתנהגותו של עם ישראל בשמירת הברית שכרת עמנו ה' בחורב… עקביא בן מהללאל היה גדול הדור, ובשעת הסתלקותו מן העולם, ביקש ממנו בנו ואמר, אבא, פקוד עלי לחבריך.
אמר לו, איני מפקיד.
אמר לו, שמא עולה מצאת בי.
אמר לו, לאו.
מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.